לפני 9 שנים. יום שישי, 22 ביולי 2016 בשעה 22:11
תקופה של שליטה טוטאלית. כל כך הרבה רובים ירו בו זמנית.
וכולם חשובים.
תקופה שדורשת אחריות מלאה, החלטיות, אני מחזיקה מושכות ומובילה את התליכים ליעד. לראות, להרגיש, לזהות צורך, לתת פתרון, ועוד פתרון, ועוד.. לבוא לזה רק באהבה, אחרת זה לא יעבוד... הגוף שלי נוקשה, המוח רץ...
מהמקום הזה בא לי לקפוץ לתהום. לצנוח, להיעלם. במציאות של כח אני זקוקה לרגעי חולשה... להזכיר לעצמי את האנושיות שבי. לחזור למקום קטן, אינטימי ואיטי. מקום בו תנועות לא ממהרות, מקום בו שולטת פשטות , בו יש זמן לקחת נשימה ולהרגיש, מקום בו אני ואוכל להגיע לנקודת 0.. להתפרק.
פשוט להיות.


