דיברתי, מדברת ואדבר עוד לא מעט פעמים על האגו.
לעסתי עד עכשיו כל כך הרבה פעמים את הנושא מהצד הנשלט— כמה המקום החלש הזה מחשל אותנו בהתמודדות שלנו מול האגו הפגוע.
ועכשיו... עכשיו אני בוחנת אותו מהצד החדש.
אז מה קורה לנו כשהאגו שלנו מלוטף, מפונק וממלא אותנו?
מה קורה לי, כאשר אני בשליטה מלאה, כאשר סוגדים לי ולכל פיסת הגוף שלי, לעונג שלי?
מה קורה לי כשרק אני מחליטה ומעט מאד תלוי בפרטנר?
הרבה מאד אני. אני מלאה באני הזה. אני מתבוננת בי שמבינה שאני יותר בטוחה בעצמי ממה שחשבתי על עצמי. שאני גם במקום הגבוה הזה , בו יש לי מקום , לכאורה, להתפנק לגמרי וליהנות מעצמי ומה שעושים עבורי, עדיין עושה את זה דרך אהבה ודאגה לפרטנר. אני לוקחת את השליטה לא כדי לקחת שליטה, אלא כדאי להשתמש בה לטובת הנשלט...
ברור, לראות מבט מתחנן, מושפל, חושק כל כך מופנה אליך — זה נעים, זה מחמם, זה מגרה...
אבל זה לא מספיק עבורי, אגו הוא לא הסם שלי— לכן, אני לא מתחברת , לדוגמא, לקוקאין— אני מעדיפה להתמלא בשונה ממני, מאשר להרגיש את עצמי מתנפחת מבפנים.
בהחלט המקום הזה נותן כל כך הרבה כח ואחריות. להוביל, להרגיש משמעותי, להרגיש שתלויים בך— אלא הרגשות שבוודאות גם שייכים למשפחת האגו, אך לפי דעתי יש להם גם ערך מוסף חשוב...
אומרים, אם אתם רוצים לבדוק בן אדם— תנו לו שליטה או כסף. בן אדם עם אגו חולני— ישתגע...