סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 22 באוגוסט 2016 בשעה 13:35

גם אם נראה לי שעברתי דרך ארוכה מנקודה מסויימת, גם אם נראה לי שעשיתי שינוי משמעותי בדימוי הגוף שלי, ביחס אל עצמי... אותה הנקודה השחורה והכואבת שממנה התחלתי את המסע תמיד תישאר בתוכי, מסתבר...

אני בהחלט כבר לא שם...

לא בגיל ההוא

לא במשקל ההוא

לא בשנאה עצמית ההיא

לא בחיפוש אחרי חיזוקים חיוביים מהסביבה כדי להרגיש את עצמי שווה

לא באטרף הזה להרגיש משהו שיכול להיות דומה לאהבה

לא בבכי ההוא כל פעם מול המראה

...

אני בהחלט כבר לא שם.

אני מעיזה להצטלם בעירום, להתפשט בגאווה, לתת לגבר לבחון את הגוף שלי וליהנות מזה ולא להתכווץ מבפנים בפחד ובושה...

אבל מסתבר, מספיקה מילה אחת. אחת. 

כדי בהפתעה גדולה להחזיר אותי לאותו מקום כואב ומתוסבך, לאותה תחושה שכלאו אותי בגוף מזעזע.

 והכאב הזה. הכאב הזה חודר לתוכי—  כי הוא מכיר את השטח וזוכר איפה בדיוק כדאי לו להתמקם...

 לא יודעת האם לקלל אותו או לברך.

אני בוחרת לברך— זה נותן לי הזדמנות לחזור לבחורה ההיא שבוכה מול המראה וסוף סוף לחבק אותה עם המון הבנה ואהבה. להבטיח לה שבעתיד היא תאהב את מה שהיא תראה, שבעתיד היא תשא את הגוף שלה בקלילות, בעתיד היא לא תצטרך לשכב עם גברים/נשים כדי להוכיח שהיא יכולה להיות אהובה או מוערצת, או פשוט לקבל יחס...

אבל מדהים, כמה שזה תמיד שם...

שום דבר לא נעלם מהמערכת, גם אם לא השתמשנו בזכרון הזה עשרות שנים. 

הכל מחכה לטריגר הנכון.

למילה אחת...

 

Bent - מהממת, עוזר?

כי זה מה שאת
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת) - תודה לך עוד הפעם, איש יקר שאתה }{
לפני 8 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - פוסט יפה כנה ומרגש,טוב שאת מוציאה החוצה,ותאהבי אותך לפני הכל.ולפני כולם
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת) - תודה אשת. זה היה נחוץ לי להוציא את זה החוצה. המערבולת פשוט השאירה אותי חסרת אוויר..
אוהבת, ולומדת לאהוב עוד יותר עם כל מה שיש בי. גם עם הנקודות השחורות:)
לפני 8 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - יפה גם לי יש שחורות אולי אנחנו תאומות??
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת) - Who knows, my sister from another mister:) who knows... :)
לפני 8 שנים
איזי trip​(נשלטת) - את נהדרת!
תאהבי את עצמך וכל השאר תמיד יסתדר!
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת) - אוהבת, איזוש.. אם לא אני לי מי לי, אה?
אני גם חושבת שלא הייתי זוכה באהבה המדהימה שנכנסה לי לחיים אם לא הייתי אוהבת את עצמי...
תודה לך, יקירתי }{
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י