צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 7 שנים. 25 באוגוסט 2016 בשעה 6:16

ערב שכולו קסם אישי... קסם נשי.

ערב שכולו שיח פתוח, חם ולא שופט.

כשעוצמות נפגשות ופתוחות לתקשורת— העומק שנוצר ביניהן הוא בלתי מדיד. 

נוצר מרחב שכל אחת הביאה אליו את עצמה באהבה ובכנות. משהו שלא פוגשים כל יום, במיוחד לא בחברה נשית נטו. 

הרגיש לי כל כך בית איתכן, הרגיש לי שאני מכירה אתכן שנים. 

 

כשנפגשות להן 4 נשים גזורות דק דק התחושה הכי דומינטית שמשתלטת על המרחב המשותף— היא שפיות.. 

הרגשתי איתכן הכי אני.

הרגשתי אתכן הכי אתן. 

מדהימות, עמוקות, חזקות ולא מתפשרות ...כל אחת יקום שלם שנדרשות שנים לחקור אותו. 

אפשר ללמוד כל כך הרבה מכל אחת מכן...

תודה אהובות על האי של שקט, אהבה וקבלה ללא תנאי שהתמזל מזלי לבקר בו אתמול.

אשת לפידות n​(שולטת) - איו כמו שפה משותפת לטירוף
לפני 7 שנים
Citizen​(שולט) - איזה כיף לכן . . .(:
לפני 7 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - אין לך מושג:)
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י