סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 6 שנים. 10 ביולי 2018 בשעה 16:21

-במה את מוכנה לשלם של, כדי לקבל אישור לגמור? מה את מוכנה לעשות בשביל זה?  ... הוא שואל אותי כשהוא שכוב מאחוריי ממש צמוד ומזיז חזק ומהיר את היד על הדגדגן שלי.

אני מזיזה המעגליים איטיים את התחת שלי על הזין המתקשה שלו מתחת למכנס והראש שלי לא מתפקד בכלל. ריק סמיך ואפל - כל מה שמצאתי איפה שפעם היו מחשבות.

-לא יודעת מאסטר. במה אני יכולה לשלם?

אני מזיזה את עצמי יותר מהר, אולי הוא לא יעמוד בגירוי? אולי יתרכך וינתק את הראש שלו?... לא קרה.

הוא מגביר כוח וקצב...

- במה את, של, בוחרת לשלם כדי לגמור?

הגוף שלי כבר משתגע, אבל הראש מחפש תשובות בחלל מעורפל. וזה מוציא אותי מדעתי ההבנה הזאת שאני לא יודעת. אין שום תשובה. אני לא יודעת מה אפשר להציע. זה מביך אותי המבוי הסתום הזה. תחושה מוכרת מפעם- שבא לך ממש להיעלם, אבל הגוף פה.. מגיב אליו, רוטט ומשתגע, ואני מחזיקה את עצמי. 

הוא לוחץ  חזק על הדגדגן, חופן את השפתיים..

-של, אז במה את מוכנה לשלם?

ואני באותה שנייה זורקת באוויר בבטחון מלא מחיר יחסית גבוה, בלי לחשוב על זה בכלל...

-את רשאית לגמור של ...

ברור, תשאל כל אחד בשיא בגירוי שלו אחרי כמה ימים של איפוק במה הוא מוכן לשלם. יופי מאסטר. 

תרגיל יפה. למדתי פה משהו;)

ולא רק את התרגיל, נראה לי גם את השיעור... 

עכשיו נשאר רק לשלם...

 

 

נימפומניה ריגשית​(שולטת){מצרפתמקרים} - של.... (אהבתי אהבתי) תגידי תודה שהוא לא עשה את זה עם מאלץ אורגמות.
לפני 6 שנים
SapioS​(אחרת) - אני דווקא אומרת "חבל" במקום "תודה".. כי אף פעם לא ניסיתי את המאלץ;)
לפני 6 שנים
נימפומניה ריגשית​(שולטת){מצרפתמקרים} - יאאאאאאאא רק תגידי מתי 😛😝
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י