צייר לי כבשה,בבקשה.

אדנית- 

אדמה דשנה,

פורייה.

זרעים שנזרעו בתקופות כאלה ואחרות

מתחילים אט אט לנבוט

כל נבט, בקצב משלו...

האדמה מתחילה להתכסות

בצבעים, צורות, סגנונות...

אדנית מצופה - 

בפרחים כסיפורים.

של תשוקות,

אהבות,

כאבים,

אכזבות,

- צבעים של תובנות.

זרע אחד ,

לא נובט הוא

הוא פרח אחר בנפשו.

קמל הוא- צמא, רעב

לטיפת המים הנכונה,

לקרן האור,

לאנרגיה שתדע,

איך לגרום לו

לפרוח באמת...

השמעתם פעם על פרח שגם נובח ?