תמיד תלמידה

עלתה שאלה בחדר

"האם אנחנו מסוגלים לצמוח מהלבד? מתי אנחנו באמת לבד?"

בין תיאוריות שונות (ויניקוט,  בודהיזם וכו)

לניה שלחה לי את הקישור הזה...

לואיס סי קיי, גדול כתמיד.

אז מה אתם אומרים?

אתם יודעים להיות באמת לבד? בלי סלולרי? בלי הכלוב? בלי לראות טלויזיה?

פשוט להיות לבד עם עצמכם, בכל תחושה, כל רגש, כל מחשבה?