סופשבוע לא פשוט , פרצתי הרבה מוסכמות , הרבה גבולות נחצו אך כולם מרצון , אמנם לא מרצוני , אבל הרצון שלי כבר לא ממש נחשב , מוצאי שבת ועדיין לא חזרה לי השליטה בסוגרים , אמנם את מספר 2 אני מצליח להחזיק בפנים אך שתן יוצא לעיתים תכופות , את השליטה מנחתיה עלי מלכתי באופן אבסלוטי ובלתי מתפשר , ללא שום פשרות , כבר חודש אני תחת שליטה, תחת רודנות מרצון , ממקום ששם אותי בדיוק במשבצת שבה הייתי אמור להיות ,כדי להבין למה , שואל אני את עצמי , מה יותר מסובך לשלוט או להישלט, רובנו נשלטיפ ע"י המעסיקים , הממשלה , משפחה , ואילו לי יש רק אותה לרצות , מולה יש לי יכולת התנגדות של פלנקטון , ואילו היא טי רקס של עוצמה שרירים וכוח בלתי נשלט, היא כמו טורנדו של שליטה שאחריו בא צונאמי שדורש ציות , מה שברור שמולה , הן במישור התת הכרתי והן במישור ההכרתי אני חלש ובוחר להשאר שכזה .
אני חוזר לעבודה לעוד שבוע עמוס , עמוס מאד , שבו למרבה הפליאה לבש מכמה שיחות שמזכירות לי למי אני שייך ולמעט שיחות נביחה שבהם אני נובח כמו הכלבה הצייתנית שהפכתי להיות , היא לא מראה נוכחות , אני מתחיל להרגיש נינוח ומשוחרר וחוזר לסורי , הגיע יום חמישי אני נכנס לכוננות , אבל איזה פלא , לבד מהוראות שינה (שעת השינה נקבעת על ידה ) היא אינה בנמצא , חשבתי אולי מאסה בי , אולי חזרו חיי לשגרה , ליל הסדר ביום רביעי , לפתע טלפון מוזר מאוד , קופת חולים כללית ד"ר לאנדוקריניולוגיה בשם ד"ר סוניה , לתזכר אותי על תור ליום שני בבוקר ב 10:00 , מוזר איני זוכר שקבעתי ובוודאי לא לסוג הרפואה הזה , אבל לפני שאני מספיק להשתעל את הלא שלי , מתקבל מסרון "10:00 תאשרי מיד !" , וכצפוי עד מאד , אני מאשר את הגעתי לתור , כל היום בישיבות קדחתניות , לא כ"כ חשבתי על זה , בבוקר אני קם ועולה למרכז לין בחיפה , בלב המזרקה , תמיד זכרתי שמדובר ברפואת נשים , אוי נו , מה אני בכלל מפקפק במלכה שלי , כל מה שנותר הוא לציית , אני עולה , שרון לבושה חליפה בהירה , אומרת לי "שבי ותחכי שיקראו לך !" אני יושב וממתין , לפתע קוראים בשמי , אני נכנס שרון מישירה מבט אל הד"ר , כאלו מתקשרות בטלפתיה , הרופאה מרימה מבט מהמחשב , "אז יש לך חוסר איזון הורמונלי ?" אנימסתכל על שרון שמהנהנת , אני מהנהן גם אני "אז אדוני חוסר איזון כן ?" אני עונה " כן ד"ר בוודאי חריף מאד ", היא שואלת שוב " אתה בטוח שאתה מכיר את כל תופעות הלוואי ?" אני עונה " בוודאי " בשלב זה המבט של שרון יגרום לי להודות ברצח ארלוזורוב , הד"ר מרימה אותי שוקלת אותי , תוך כדי אני שם לב ששרון שמה את הנעל על המשקל ף ובמקום 67 ק"ג שאנימכיר , יש על המשקל 86 , הרופאה מתישבת אומרת לי "יש לך קצת משקל גבוה , אבל יהיה בסדר " היא רושמת לי 90 כדורים של 40 מ"ג אסטרוגן גנרי ו60 כדורים של פרוגסטרון "שים לב שימוש לא נכון יכול ליצור לך אי נעימיות , אני מבקשת שבעוד שלושה חודשים תגיע לכאן שוב , אני קובעת לך במחשב כבר עכשיו " ,שרון מחייכת חיוך זחוך כזה של יופי מצויין ניצחנו , אני קם ויוצא אחריה , היא חוטפת את המרשם מידי , אני שואל "יש כאן בית מרקחת למה לא כאן ?" שרון נעצרת , מתכופפת קמעה , "ססיל פוסטמה ", אני משותק ידיי שמוטות מטה "בואי אחרי !" אני מדדה אחריה כאלו הייתי זומבי , עולה לאאודי שלה , היא חוגרת אותי, ונוסעים , נסיעה לא קצרה אל בית מרקחת בכפר יאסיף \ מרחק 40 דקות נסיעה מחיפה ,יורדים ליד בית מרקחת קטן ,אני יוצא מן הרכב , נכנס אחריה לבית המרחקת , שרון מתקרבת לרוקח "תקרא בבקשה לג'ורג " הרוקח מהנהן ונכנס לחדר , מיד יוצא מן החדר איש מבוגר "אהלן יא שרון , מה אני עושה בשבילך ?" היא עונה , "אני זקוקה למינון גדול יותר ", הוא בוחן , את ה90 , ואת ה80 מ"ג , לוקח את המרשם ונעלם , אחרי כמה דקות אנחנו רואים אותו קורא לנו מבחוץ , שרון ואני יוצאים " תראי יא עמי , עשיתי פוטושופ, יש לך 900 מ"ג , אם מישהו שואל זה לא אני קשור לזה אחלה?, " היא אומרת לו "ג'ורג' אין כמוך " הוא עונה לה לכי תקחי את התרופה מסמיר " ניתק את עצמו מהפשע שעה , זייף את המרשם , אנחנו ניגשים לדלפק , מגישים את המרשם עם כרטיס הקופה , הוא הולך וחוזר עם 40 חבילות של תרופות ,וממליץ "תסלחי לי שאני יענו מתערב , חייבים עם זה פמינול וקוהוש שחור זה משלים את החוסר " שרון אומרת " אין בעיה תן לי "
אנחנו יוצאים מבית המרקחת , ממש מרקחת בושלה שם ,שרון משתמשת בהשפעה של השליטה המותנית שלה (היפנוט ) "מעכשיו כל יום 4 כדורים , בבוקר ובערב , ב9:00 וב19:00 לא לפספס !" אני חוזר אחריה כמו רובוט "לא לפספס" היא מקשה "מה לא לפספס?" אני מדקלם את השורה "4 כדורים בוקר ובערב , ב9:00 וב19:00 לא לפספס" היא מחדדת "חובה לקחת ולא לשכוח " אני חוזר אחריה, שרון מוציאה 8 כדורים ובקבוק של מים "תשתה קדימה " אני שותה ,בכל זאת זה לא נורא ,עדיף מלאבד שליטה בסוגרים (או לפחות כך חשבתי באותה עת ).
את ערב ליל הסדר אני עושה אצל הוריי , אכילות הראש "מה עם חתונה?" ו"יש לי מישהי להכיר לך ", הן עניין שבשגרה , את הלילה שאחרי אני עושה אצל שרון בלילה של סקס חסר מעצורים , אני גומר כמו טיל , היא מושיבה את האיבר שלה עלי עשרות פעמים , גומרת ומשתוללת ומזיינת אותי עם סטראפ און ,היא גדולה, וגם רחבה , גדולה ממני ב40 ס"מ ובערך 30 ק"ג ,היא ממש אישה גדולה בכל המובנים .
חודש עבר חודש של שירות בקודש , בחודש הזה חלו תמורות , שינויים לא פשוטים , חדלתי מלהתגלח כל בוקר ועברתי לפעם בשבוע , בדיעבד לא ידעתי אבל הישבן שלי התעגל והתרחב שיערי החלק מעצמו הפך רך יותר ואילו במצבים מסויימים איבר המין לא תפקד , בכז לאת לקחתי 80 מ"ג ביום של הורמון נשי טהור עם חיזוק של הורמון גדילה נשי ,היום יום שלישי, קמתי בבעתה מסוימת , שיער החזה שהיה לי נעלם כבר לפני שבועיים , אני עומד מול המראה ולא מאמין למראה עיני, בית החזה המאומן שלי , שבו השקעתי שעה כל יום , הפך פתאום לרקמה רופסת ובולטת החוצה מן הפטמה , משמע יש לי ממש ציצי , קטן מאד אבל בכל זאת , אני די בפאניקה , מה עושים , אני צורח , ואז מגיע ההלם השני , באוקטובות גבוהות אני צווח ממש כמו אישה , מזכיר לי את הקול של אחותי , אני מחליט באקט של פאניקה להתקשר לשרון , השעה 08:45 אני מחייג אליה היא עונה
"מלכתי?, היא עונה כן אינגריד , אני אני.... חייבים להפסיק את הכדורים" ,"למה מה קרה אינגריד?", "אני אני יש לי קצת ציצי ...ווו", "ומה זה מלחיץ אותך ?", אני עונה "כן... אני , אני גם הקול שלי" , היא, "סתמי את התחת שלך!" , ולפני שאני שם לב אני לוקח את הכדורים שוב כי כבר9:00, אני בלחץ ושם לב שאני מזיל דמעה , ופתאום בוכה כמו אישה .
וואו איזו חוויה להיות האישה באמת .