שלושה חודשים מאז המהפך ששינה את חיי , שלוה חודשים שאני תלמיד שקדן וצייתן, מגבר פראי , מנצל שובינסט , הפכתי לשפוט , שפן , ממלא כל הוראה בקפידה ובהשתדלות אין קץ.
אני לוקח את הכדורם מזה חודש וחצי , 4 כדורים בבוקר ו4 בערב , בתחילה חשבתי שאני הוזה וזה סתם פלסיבו , משמע תרופת דמה ,אבל בשבועיים האחרונים קורים דברים שאני לא יכול להתעלם מהם , שיערי השטני והגלי , הפך חלק כמו קרש, מתבדר ברוח , מעט שומני בפדחת , שיער הגוף בפלג הגוף העליון כמעט ונעלם , מכנסי המעצבים שלי לא עולים עלי כי התרחבתי , והפטמות שלי בולטות ממש מעט החוצה , אבל לא הכל רע , תראו לי גבר שלא מתבאס לקום כל בוקר להתגלח , עור הפנים שלי נראה חלק מבריק התבהר טיפה יותר, כשאני מתרגז אני ממש מסמיק, סה"כ גופנית השינוי לא רע .
שרון מתקשרת , אני כמובן עונה " שלום לך אינגריד " אני עונה "היי הוד מעלתה " פאקקקקק, מה זה הקול הזה !?, כמו של ילדה בת 7 , שרון צוחקת בטלפון , ממש צחוק מלגלג , אני בקו השני אוסף את עצמי ומזיל דמעה (פאק דמעה !!!) שרון מסיימת לצחוק ,"בואי נלך להופעה מתאים לך ?"אני שותק " כן אני ממש רוצה " שרון אומרת תוך שעה באודיטוריום בחיפה יש הופעה של אדיר מילר תגיע בזמן , אה כן השארתי לך בגדים בדירה שלך תלבש את זה " אני ממש בחרדות לצאת לציבור בעיר שכולם מכירים אותי , מה היא יכלה לשים בתוך החבילה ?, אני פותח את החבילה ונושם לרווחה , חליפת מכנסיים של מותג יוקרתי מאד , חולצת משי אדומה מתחת , תחתונים של אפרודיטה , ומשום מה תחבושת היגיינית וטמפון , חשבתי אולי טעות , אני לובש את חליפת המכנסיים , לא נראה נשי במיוחד, חוץ מהחולצה האדומה המבריקה שמנצנת מתחת
משום מה הרבה יותר נוח לי באיזור הישבן , הרבה יותר מרווח לי ממכנסי החליפות שלי , אני שם את הבושם ששרון אוהבת אליאן לנשים , יורד לאוטו שלי ונוסע , עשרים דקות ואני שם , יורד מהאוטו , נוח במכנסיים האלו , הביריות קצת מציקות , אבל התרגלתי כבר לגרביונים אני מגיע , שרון מצרפתת אותי ממרום שני המטר שלה, שותים קפה לפני ההופעה , שרון שואלת " לבשת את כל מה ששלחתי ?, " אני עונה "בוודאי " שרון מקשה , " גם את הטמפון והתחבושת ?" אני עונה שלא כי איפה אשים את זה?" שרון מתקרבת אלי " אתה תשים את זה איפה שאני אגיד לך ברור עבד?, אני עונה "או או או אוקי , איפה ולא לא הבאתי את זה ", שרון עונה " כשאני במחזור , גם את במחזור , תחבושת על התחתון , טמפון בתחת!, עופי לשירותים ומהר !" אני רץ לשירותים על מוקסינים שחורים , נכנס לתא שם תחבושת עם הכנפיים , תחבושת נפוחה וטמפון בתוך התחת , לא נוח ללכת ככה , הולך מוזר אל המקום שלי , מדדה ,שרון שמה לב , מחייכת לוחשת לי "עכשיו הרבה יותר טוב נכון ?" אני מהנהן , המופע מתחיל אדיר מילר ענק , פשוט מושלם , מצחיק, רק טעות אחת עשיתי , אני צוחק בקול רם , אפילו רם מדי , כשאני צוחק הקול שלי צווחני ממש כמו שלי אישה ,אני מופתע מהצרחות שמחה של עצמי , פאק , טעות , אדיר מילר עושה זום אין עלי , מבקש ממני לצחוק שוב , אני צוחק , פאק , הקהל נקרע , אני מדבר וכנראה מהסטרס יוצא לי הקול הנשי ביותר שיכולתי לגייס , הקהל משתולל מצחוק גם שרון , בעיקר שרון , המופע מסתיים , כולם מסתכלים עלי , צוחקים , או כך לפחות היה נדמה לי , שרון לוקחת אותי לפאב בקרית חיים , מחייכת זחוחה מהנאה , מלטפת אותי , ואני , אני מזיל דמעה , משחק עם שיער הקארה המציק , לח בחוץ והוא מתנפח למימדי ענק , שרון אומרת שהולכים , אני קם , שרון פותחת את הדלת האחורית , אומרת "נשים יושבות מאחור , אני נכנס שרון חוגרת לי , היא סוגרת ועולה לשבת מקדימה , היא מתישבת , מוציאה קופסא ארוכה לבנה ,פותחת את המכסה , צעיף פרווה מושלם ,"מתנה ממני אלייך , ועכשיו אני צריכה שאת אינגריד תעשי משהו בשבילי" אני עונה "כן מלכתי " נוסעים אל תוך הלילה , מגיעים לרחוב הרצל , יורדים שרון פותחת לי את הדלת , אני יורד , שרון אומרת לי לבוא אחריה , אנחנו נכנסים למכון קעקועים , שרון מסתכלת על הקעקועים , מצביעה , אומרת לי להוריד חלק עליון , ומתחילים לקעקע אותי ממש מעל הישבן , קעקוע רחב שרטוט טריבאל , ואם מסתכלים טוב טוב , הקעקוע כותב באנגלית שרון , אני קולט, יש לי קעקוע של כוסיות , כאלו שרואים בים, מעל הביקני , אני נוסע הביתה על הבטן הקעקוע שורף , שרון לא מרשה לי לבכות אז ני מיילל בשקט , קשה לי עם הכאב , מגיעים אל הבית של שרון , שרון עוזרת לי לעלות , הקעקוע גדול והוא טראומטי עבורי , אני מרגיש חלש אני די עייף ונרדם .
מתעורר למחרת בשש, לבוש בחליפת המכנסיים , שרוע על הספה ,כואב לי מאד , ברור לי שללכת לעבודה היום אני כבר לא אלך , מרגע של סקרנות ,הולך אל המראה , מרים את החולצה ורואה, וואו קעקוע גדול , את זה כבר אי אפשר להסתיר , שרון עומדת מאחורי , מחייכת חיוך מלא אושר, האושר מתחלף בהוראות "קדימה אינגריד ארוחת בוקר , ולכי תביאי לך ביקיני !" אני נכנס לחדר , ביקני כחול פתוח מאחור בדיוק איפה שהקעקוע נמצא , אני על עקבים , ביקני כחול , מכין חביתות , סלט , גבינות , מכין טוסט ,ומתישב לאכול מהרצפה , אחרי הכל אני למדתי כבר את כל החוקים , ושרון אומרת שכלבה לא יושבת לשולחן , אני אוכל מהרצפה , תוך כדי אני מעיף מבט אחורה ורואה שהביקני יושב עלי פגז , וואו איזה מחשבה עברה לי בראש , מה קורה לי ?,אני קם מדדה על העקבים הגבוהים ממילא , מסדר מנקה , שרון הולכת לחדר מתקלחת , אחרי חצי שעה היא יוצאת , לבושה למשעי , ואומרת לי " את הולכת לעבודה לא ?" אני מניד בראשי , שרון אומרת מעולה ,אומרת לי "ססיל" אני נכנס למקום הזה בראש ,שבו אני לא קובע כלום , שרון חוזרת עם קופסאת פלסטיק שקופה , רוכסת סביב פי גאג ואליו מחברת מברשת אסלה , את ידיי קושרת מהמרפק ועד פרק כף היד מאחורי גבי , אני כרגע מברשת אסלה אנושית , אני עומד על עקבי סטילטו בגובה של 12 ס"מ לפחות , עם ביקני כחול חצי שלם , מברשת אסלה קשורה לפי , מסביב לצווארי כורכת רצועה נוספת עם פעמון ענק , כבד , מרעיש , וסוחבת אותי אל חדרי השירותים בבית , מראה לי ,"תנקי את שומעת תנקי !" אני מהנהן לדבר אני לא יכול , וכך שש שעות אני מנקה , מי שלא ניקה שירותים ואסלות ומקלחונים כאשר ידיו קשורות מאחורי גבו , ומברשת מחוברת אל פיו על עקבי חשפניות לא מבין מהו קושי ,שש שעות שבהם אני מקרצף ורעש הפעמון מטריף אותי ,
אני מתבונן במראה לאחר הניקיונות ומבין , השליטה שלה לא חזקה , היא מוחלטת .
אני רכוש של שרון .