מה שהייתי אני כבר לא , אני הרבה יותר, ברמת האישיות , ברמה הגופנית , להשפיל מבט - זה חלק חשוב מחיי , להשפיל כי אסור להסתכל למלכה בעיניים , להשפיל מבט כדי להינות מזיו שדיי היפיפים , להשפיל מבט ולהזכר , שאני אשה , הייתי רוצה שהגברים , אותם גברים ששורקים לי , ששולחים יד לישבן , שבוהים כמו ילדים קטנים
עד כאן הפרולוג ,עכשיו לטיפה קטנה של אירוניה , אני כבר אחריי התהליך , ארוך , מייגע , ולא פשוט , אחד מה"חברים " שעבד עמי , ומכיר את הסיפור שלי על בוריו במקרה גם תושב של זכרון יעקב , הוא היה מנהל משאבי אנוש בחברה ומכיר את משיכת כספי קרנות הגמל , לטובת הניתוחים ולטובת פינוק מלכתי , הוא בצורה עדינה מטנף עלי , ולועג לתהליך שעברתי , ובפעמיים שנתקלתי בו , חשתי מבט מלא בוז , משפיל , מועך , כאלו יש לו חוצפה של "אני גבר ".
אחת לחצי שנה אני אמורה לבדוק את הפרוסטטה, עד להסתרתה במועד שייקבע ע"י הרופא , ובעודי יושבת לי על הכסא בחדר ההמתנה במרפאה בנתניה , נכנס אותו אדון , אבל פניו חמורי סבר , והוא אינו נראה כתמיד , חשבתי, "מחלה או צרה כנראה " הרי לא כולם באים לאורולוגית בשביל החוויה ", לצידו יושבת אשתו , האמת אני חייבת לומר ,אישה נאה מטופחת , ואפילו קצת מחייכת , לפתע היא פותחת בשיחת חולין עמי " מה שלומך ?, איך את/ה מרגיש/ה ?" בורח לה לפעמים , אבל אני לא כועסת , אני יכולה להבין שההסתגלות למצבי החדש היא לא פשוטה לכולם , אבל אני משוחחת עמה , והוא יושב , שותק, דג , לא מוציא הגה , בפעם האחרונה שראיתי אותו , לפני חמישה-שישה חודשים בערך , הוא נראה רגיל , ואני די מתחילה להסתקרן , מה יש לגבר בן 44 לחפש אצל האורולוגית הכי טובה במדינה , ועוד עם אשתו , ואז אני מתחילה מיומנות נדירה שאני מפתחת , שיחת נשים , מסתבר שאם יש לי קימורים ולה יש את אותם קימורים , אז יותר נוח לדבר על דברים , קוראים לבעלה , הוא קם , מסמן לה עם היד שהוא לא רוצה שהיא תכנס אתו , הדלת נסגרת , ואז היא לוחשת "את והוא ,בעלי , די קרובים עכשיו " אני שואלת "מה?" ששששש, היא אומרת , הוא , בעלי , הכל יכול , גילו לו גוש באשכים , ימין ושמאל ", אני שוב בהלם"מה?!" , "ששש", שלא ישמעו , "כרתו לו את שני האשכים " אני עם פה פעור, "כן, הוא סורס , והוא די בהלם " אני מהססת לפני שאני מגיבה , ואומרת "ואיך את מתמודדת עם זה ?" , "אני ?" היא שואלת " הוא היה חולה מין כל יום מין , בכל אפשרות , אני הייתי מותשת , ועכשיו אין לו יצר מיני , בגלל זה אנחנו פה , יותר מזה , הגוף שלו הפסיק להפריש פרומונים ," היא מחייכת חיוך זדוני ומלא , " הוא עכשיו גברי בדיוק כמוך, חחח" אני בהלם , האיש העוצמתי הזה , מנהל אגף משאבי אנוש , משכורת , מכונית פאר , בית ברחוב הכובשים בזכרון , מסורס , אין לו ביצים תרתי משמע , אני חושבת קארמה איז א ביצ' ,
עוברות 20 דקות , שרון עולה במדרגות , מוציאה את הרצועה , מחברת את השאקל אל הקולר שלי , בנוכחות כולם , בנונשלנטיות בלתי רגילה , יוצא האדון מהחדר , אני נמשכת ברצועה למשרד אל התור שלי , הוא חולף מולי , משפיל מבט ,הוא השפיל מבט מולי , עם פות , ואני יותר גבר ממנו .