בבוקר אני קמה ועושה את דרכי להתלבש , את בגדי אני מזמן לא בוחרת , הם תמיד מחכים לי על מיטה מסודרים , ואני לובשת ללא ספק כל מה שאני נדרשת , בבוקר אניקמה ומוצאת על המיטה בגד גוף ורוד , חצאית בלט , נעלי בלט , ופתק , "לאוניד הנהג מחכה לך למטה , תתלבשי ותרדי אליו " , אני מתלבשת , לא פשוט הבגד גוף , עם הנעלי בלט והחצאתית טוטו הזו , אני רצה למטה , לאוניד מחכה לי ליד הדלת , יש לו קולר ושרשרת , הוא ענק , יותר משני מטר , שרירי , גירסה רוסית של הענק הירוק , הוא כובל אותי קולר וידיים אל צוואר עם רצועת עור , ואני נאלצת לקפץ אל האוטו , הוא פותח את הדלת וזורק אותי פנימה כמו שק כביסה , טורק את הדלת ונוסעים .
אנחנו מגיעים לסטודיו לריקוד , שישי בבוקר אין שם נפש חיה , רק אישה מבוגרת , היא קמה , מוציאה שוט ארוך וחד , נעמדת מולי " על קצות אצבעות " אני מיד מתיישרת , היא מנידה את ראשה , לאוניד משחרר את הכבילה שלי , והיא מתחילה ללמד אותי בלט , עמידה על קצוות האצבעות , פלייה , שפגט , שפעט הרבה יותר קל מבעבר וללא הציוד שהוסר לא מכבר , לאחר הלימוד , היא מתיישבת וצופה בי חוזרת על שגרות התרגילים , שורקת , מכה , חובטת , ובחינוך ספרטני מעבירה את הבלט , מכות שוט חדות אל הרגליים ביציאה מהתרגיל , אחרי שלוש שעות מתישות , אני מזיעה , שיערי מלא זיעה, כל בגד הגוף ספוג לחלוטין , היא שורקת , לאוניד נכנס , שק גדול , אני בפנים , באוטו לא מבינה מה קורה, איפה שרון ,מה זה הלו"ז המטורף הזה , הרכב נעצר , אני נפרקת יחד עם השק , השק נפתח , בהרצליה , ד"ר מ.רובין , אנחנו עולים , שרון כבר שם , מדברת עם פקידת הקבלה , קוראת לי , אני מדדה אליה , "תחתמי כאן " , אני חותמת , הפקידה עונה "יופי תכניסו אותה .
הרופא עומד שם עם מזרק, מסביר את ההליך , חומצה כזו וכזו , אל תוך השפתיים , הגדלת נפח ושטח העודר פעם בחצי שנה , שואל אותי " אפשר להתחיל ?" אני מסתכלת על שרון , שרון מהנהת, ואני עונה " כן דוקטור " הוא מאלחש לי את השפתיים , ומתחיל להזריק , סט ראשון , שרון מסתכלת , " לא , לא גדול מספיק " עוד סיבוב ," את בטוחה?" שואל הרופא היא מהנהנת , הוא יוצא מהחדר ,חוזר עם מזרק חדש , ממשיך להזריק , אני לא מרגישה כלום , הוא קורא לשרון " עכשיו מה דעתך ?" שרון מנידה את ראשה " אני רוצה נפח ד"ר , נפח " הרופא נאלם לכמה שניות , "את בטוחה ?, זה ממש גדול ועוד גודל לאחר שההרדמה מסתיימת "היא עונה " כן , אני רוצה את זה גדול " , הוא יוצא מהחדר ומביא שני מזרקים , עוד הזרקה פה ושם , לא מרגישים כאב אבל כן מרגישים את עשרות הדקירות , הוא מסיים , שרון עושה הבעה של שבעות רצון מההליך .
היא קוראת ללאוניד , " תזהר על הפנים שלה " הוא מרים אותי , שם אותי באותו ושרון לידו אני מאחור קשורה ,השפתיים מתחילות לכאוב , הם נפוחות להפליא ואני מרגישה אותן גדלות ממש מתרחבות , תופסות נפח בתוך הפה, לקראת חמש אחה"צ , ההרדמה נעלמת לגמרי , ואני מנסה לדבר , התוצאה איומה , ממש איומה , ערב טוב נשמע ערפפ טופ , מה שלומך פה שלופך , השפתים שיתקו את היכולת שלי לדבר בבהירות ,שרון נהנית מהמצב , אנחנו יושבים לאכול בהרצליה פיתוח , שרון אוכלת , אני רק שותה ורק עם קש , הרגליים הורגות אותי , הקרסוליים הורגים אותי והשפתיים ניטרלו את היכולת שלי להתלונן על הכאבים .
נוסעים הביתה , לאוניד נוהג , שרון אתו מקדימה אני מאחורה כפותה ידיים רגליים קולר בצוואר , עיניים מכוסות , הרכב נעצר אני מועמסת , ונכנסים לריח המוכר של הבית .
לאוניד לא משחרר את הכבילה , ואני נרדמת כפותה לחלוטין , לילה של סבל , השפתיים נפוחות מרגע לרגע , בסוף אני נרדמת מתוך כאב .
בוקר , אני קמה , מתעוררת , שרון שיחררה את הכבילה בלילה , יש לי קולר פלסטיק ענקי על הצוואר , נורית מהבהת ממנו , אני קמה מדדה אל המקלחת , יש לי שני בננות במקום שפתיים , הם ענקיות , משהו מוגזם ומופרך לחלוטין , אני מדברת בפ ובב"ית שרון נעמדת מאחריי , מחייכת מאוזן לאוזן , ממש מאושרת , "איך השפתיים החדשות שלך ?, נקווה שתאהבי " אני מהנהת .