לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רוצה את זה פשוט...

צריך לפרוק את המטען איפה שהוא לא?
לפני 7 שנים. 4 במאי 2017 בשעה 12:52

היום לקחתי את בת דודה שלי מהגן, היא בגן חובה ועוד שנה היא תהיה בכיתה א'.

שאלתי אותה איך היה היום שלה והיא סיפרה לי בהתלהבות על המפגש, שעת היצירה והמשחקים בחצר...

שאלתי אותה מה היא מתכננת לעשות אחר הצהריים אם היא נפגשת עם חברים, היא סיפרה לי שיש לה חבר טוב שמגיע אליה והיא מכריחה אותו להתחפש לנסיכה אלסה, מבקשת מאמא שלה שתצלם אותו ותשלח לכולם.

שאלתי למה היא מכריחה אותו היא ענתה כי הוא אוהב להתחפש ואני אוהבת להכריח אותו.

במקביל היא סיפרה על עוד חברים שלה שהיא מכריחה חלק מהם לרקוד, להתחפש, ללבוש בגדים שלה וכד'...

בכנות לא היה לי מושג איך להגיב לסיטואציה הזאת, לשמוח? להיות מודאג? לספר לדודה שלי (אמא שלה)?

החלטתי שלא לעשות כלום, כל עוד הוא אוהב להתחפש והיא להכריח... שיהיו מי שהם :)

אבל זה כן הזכיר לי את כיתה ד' שלי ומאוד מוזר לי שאני זוכר את זה כל כך טוב

***

למלכה של הכיתה קראו יובל, היינו חברים ממש טובים אפילו הצעתי לה חברות והיא הסכימה.

והיה לנו משחק לכל הכיתה בהפסקות הבנות על הבנים...

מטרת המשחק: הבנות צריכות לתפוס את הבנים וכשהם תופסות הם צריכות לשמור עליהם שלא יברחו. כשאני מציג את זה ככה אני לא יכול שלא לתהות על הדמיון לחיים שלי היום רק בתוספת טבעת על האצבע...

הבנים היו מוותרים לבנות (כמובן שאף אחד לא היה מודה בזה), כי יכולנו להתנגד ולברוח אבל איפה הכיף בזה?

כשהן היו תופסות אותנו הן היו מושיבות אותנו על הרצפה ונעמדות עלינו.. לפעמים משכיבות אותנו ועומדות לנו על הגב (כן trampling).

אני זוכר כמה פעמים שהיה כלול בסיפור בעיטות לביצים ולהגיד יובל המלכה שלי לנצח...

אני זוכר שגם אז לא ידעתי איך להגיב הייתי אוהב את זה ממש, לא יודע אם זאת ההגדרה בגיל הזה אבל ניראה לי שאפשר להגיד מגורה מזה מינית..

אבל מצד שני בחיים לא הראתי שאני נהנה מזה, אף פעם! זאת הייתה בושה להנות מזה ואם מישהו היה מסתכל הייתי אפילו מנסה לברוח כדאי שלא יחשבו שאני נהנה. מבינים? לברוח מהכיף הזה כדי שלא יידעו...

***

היום בהסתכלות אחורה ממש מעניין אותי איך המקרים האלו השפיעו על מי שאני היום. 

האם אני זוכר אותם כי נולדתי עם אהבה ללהיות נשלט? האם תוך כדי פשוט התאהבתי בזה?

החברים שלי לכיתה גם אוהבים להיות נשלטים? כי אני דיי בטוח שגם הם אהבו את זה..

***

ואז התסכלתי עליה ולא אמרתי לה כלום... 

רק בראש שלי חשבתי תהני מהחיים, תהני מהרגע הזה, מעכשיו שאת ילדה שעושה מה שבא לה בלי שיהיה לה אכפת פשוט תהני :)

ArchAngel​(שולטת) - אנשים לא נולדים שולטים/נשלטות אלא קורה להם משהו בחיים שהופך אותם לכאלו. ולא, לא מדובר דווקא על טראומה. אלא על יצירת אסטואציה בין עונג מיני/התרגשות לסיטואציות של שליטה.
ממה שאתה מתאר בכיתה ד', היית מאוהב ביובל, לכן גם התחלת עם המשחקים האלו, לוודאי תחילה על מנת לרצות אותה כי קשה לסרב למישהי שהיא מלכת הכיתה/שאתה מאוהב בה. האסטואציה לגירוי מיני הופיעה בעקבות יובל שהייתה נוכחת בו וריגשה אותך, ועם הזמן חשבת שהמשחק עצמו מיני/מרגש וכל חזרה עליו חיזקה זאת יותר, עד שלבסוף לשחק אפילו בלי נוכחות ישירה של יובל הדליק אותך.
האם היית מגיע לגירוי שכזה לו מלכתחילה יובל לא הייתה מבקשת לשחק אלא ילדה שלא היית מאוהב בה? או בכלל אות כזו שלא תפסת כמישהי מושכת?
וזה מוביל אותי לבת הדודה שלך, האם בת דודה שלך היא מלכת הגן? האם היא ילדה עם השפעה שרבים היו רוצים להיות חברים שלה?
אם כן, הבנים שמגיעים אליה לא בהכרח רוצים להתחפש לשום דבר אלא למצוא חן בעיניה ואין להם אסטרטגיה טובה יותר מאשר לעשות את מה שהיא אומרת על מנת לזכות בחברות.
יש פה משהו בעייתי, שבו היא לומדת לא להתחשב והם לומדים שאם אוהבים מישהו זה בהכרח אומר לוותר על עצמך.
הם ילדים בני 5-6, עבורם זה לא עולם השליטה עם הבדל ברור בין פנטזיה למציאות, מבחינתם הם לומדים מכך משהו לחייהם האישיים וזה לא בסדר.
כן כדאי לדבר עם הדודה על כך, שתברר איתם לעומק אם הם באמת נהנים ולא שצד אחד חושש לסרב אחרת לא יהיה חלק מהחברות, וכאדם מבוגר תציב את הגבול כשהיא רואה שזה מתחיל לפגוע.
לפני 7 שנים
ayalbiko​(נשלט) - דבר ראשון תודה על התגובה :)
שנית אני מניח שאת צודקת לגבי איך אדם הופך לשולט/נשלט... אצלי ספציפית זה אפילו יותר מוקדם מכיתה ד' ובערך מאז שאני זוכר את עצמי. אם זה מעניין אותך אשמח לפרט לך בפרטי.
דבר אחרון אני חושב שזה לא כל כך קשור לאי התחשבות מצידה וויתור על עצמך מצידם. אני חושב שיש פה משהו שהוא חלק ממערכת יחסים שלומדים אותו באיזה שהוא שלב בחיים. והחלק הזה ממערכת היחסים אומרים לפעמים לעשות דברים או איך שאת קראת לזה "לוותר על עצמך בשביל הקשר" אני יכול לחזור אחורה בזיכרון לתקופה שבה אני הייתי הילד ההוא שלכאורה מוותר על עצמו ויכול לספר לך שזה היה אחת מהחוויות היותר שמחות וכיפיות שהיו לי.
לגבי העניין שלא נולדים שולטים איך תעני על השאלה למה אחרים שכן היו מאוהבים ביובל והיה קשה להם לסבר לא נהיו נשלטים?
אני חושב שלכל ילד יש את הילדה הזאת שהוא עושה בשבילה דברים מוזרים ולכל ילדה יש את הילד שעושה עבורה. ואני באמת מאמין שזה חלק מהחיים וקשה לי להאמין שמישהו יפגע מאוד מהסיטאציה או שיש צורך לעצור אותה...
לפני 7 שנים
ArchAngel​(שולטת) - אם נתייחס רק לסיטואציה עם יובל, אז אני חושבת שיש כאלו שהפכו לנשלטים דווקא תוך כדי המשחק הזה שתחילה היה תמים.
למה יש כאלו שלא רצו לשחק? ממגוון סיבות ולאו דווקא כי הם עם נטיה להיות ונילים/שולטים אלא אולי כי התביישו, ועוד כל מיני סיבות שאין לדעת אותן במלואן.
אנשים הם לא דיכוטומיים ולכל חוק במדעי החברה יש יוצא מן הכלל. אבל זה כן אירוע שיכול להיות משמעותי בעיצוב המיניות, לפחות עבור ילדים ספציפיים.
ולמקרה הרלוונטי יותר שמתרחש בימים אלו, שזה המשחקים של בת הדודה שלך... תזכור שמדובר בילדה בגן, בת 6-5, אין לה ולא אמור להיות לה את ההבנה המופשטת על קשרים.
יש לילדים שלבי התפתחות קוגנטיביים, ובסביבות הגיל שלה היא לא מסוגלת לחשוב על מושגים מופשטים כמו איך מערכת יחסים (לא מדברת על רומנטית, אלא יחסים בין אנשים, לצורך העניין חברים) אמורה להראות.
מה שהיא עושה או עושים לה, זה מה שהיא מבינה ומזה היא לומדת וכנ"ל לגבי החברים שלה, בני גילה.
ברוב המקרים, ילדים שנמצאים בעמדת הלוותר על עצמם בתקווה שהם ימצאו חן נפגעים בביטחונם העצמי ומאמצים דפוסים לא בריאים של קשרים בעתיד.
משתמע שהיית ילד עם ביטחון עצמי וחיי חברה אם היית מסוגל להציע למלכת הכיתה חברות והיא הסכימה, לכן אולי זה לא השפיע עליך כמו שזה עלול להשפיע על ילד בלי/מעט חברים שעושה זאת מתוך תלות.
וגם הצד השני, הילדים שמבלי לחשוב פעמיים משתמשים בכך שלא מתנגדים להם על מנת לממש את צורכיהם, גם אצלם מתעוותת החשיבה. ואני אישית לא הייתי סומכת על ילדה בת 5-6 להשתמש בכוחה בתבונה ולדעת את הגבול.
על ההורים שלה ושלהם לבדוק אם כל המשתתפים נהנים ממה שנעשה ולא נמצאים שם ממניע של פחד או תלות כלשהי ולהפקיד איתם על גבולות של המשחק.
זה העקרון בבדס"מ אצל מבוגרים על מנת שאף אחד לא יפגע נפשית.
תחשוב על ילדים שהם יותר פגיעים נפשית ואין סיבה שהחוק הזה לא יחול עליהם, גם אם מדובר במשחק ומן הסתם לא בדס"מ אמיתי.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י