רוצה את זה פשוט...

הכרנו מזמן ורחוק, שיקרנו אחד לשניה אבל ראינו בעיניים את השקר

ידעתי שאני הראשון ואת ידעת שאת הראשונה, הרי שנינו לא ידענו מה לעשות

שבוע ביחד ונעלמתי

כשכאב לי חזרתי בחזרה, הכרנו רק שבוע והיית שם

וכשהלב חזר לתפקד נעלמתי שוב

כשכאב לי חזרתי בחזרה, הכרנו במשך שנתיים שמתוכם רק שבועיים אבל היית שם

שוב הלב חזר לתפקד

ושוב כאב ושוב הייתי מבולבל, וכמובן אחרי 5 שנים שמתוכם רק 3 שבועות את לא תיהיי שם?

אבל שוב כדרך הטבע הוא חזר לעבוד

ולומדים באוניברסיטה לא? מה שחוזר יותר משלושה פעמים זאת מגמה

ושוב כאב אבל הפעם זה שרף, נפער חור שלא חשבתי שאפשר לרפא

החלטתי שצריך להצטער, שצריך לבקש סליחה. גם רופאה נפגעת.

עברו 7 שנים מה אני קשור? אבל שלחתי הודעה

מצטער על כל מה שגרמתי, מצטער על האכזבות, האשליות, מצטער שלא נתתי הסברים אחרי כל מה שעשית את האחרונה שזה מגיע לה את הרופאה שלי ותאמיני לי שהפעם זה ממקום של טיהור, של רצון לנקות

את החשבת כדייט אני החשבתי כמפגש אחרי שנים של ניתוק בכל זאת 7 שנים שמתוכם 4 שבועות אנחנו מכירים

הובכנו, נסענו, ישבנו, צחקנו, הבנתי שזה דייט, שכחנו מהצרות של שנינו, מצאנו את החלק האחרון של הפאזל כאילו הכל תוכנן

הכל כאילו התנקז לאותו הלילה, כל הצרות שלי, כל הבכי שלך, כל אותם דברים שאני מצטער ואת אומרת שהם חלק מהחיים. כל אותם הדברים שאני מתבייש שעשיתי ואת מסבירה לי שהם עשו אותך מי שאת, ואני מתנצל שוב ושוב ואת עם החיוך שלך מסבירה לי שוב ושוב שאת שמחה שעשיתי אותם, שאת מודה לי.

השפתיים

חום הגוף

השיחה

החלק האחרון בפאזל

ריפאת אותי, לא הרגשתי מעולם שלם כמו באותו הבוקר

לא הרגשתי מעולם שלם כמו היום שאחרי אותו הבוקר רק שכבנו שם דיברנו על העולם מה נכון ומה לא מה אמת ומה שקר היינו ליום אחד צופים מהצד על העולם המוזר הזה כמו מנסים לפענח את כל החידות בכמה שעות

אבל... ריפאת אותי.

למה לעזאזל ריפאת אותי?