אחרי השקיעה... לפני הזריחה...

השושנה של הנסיך הקטן היא יפה אך אינה אמיתית. היא מבקשת להיות מיוחדת ומסגלת לעצמה יומרות ומחשבות לא לה ופחדים לא לה.
מהר מאוד הנסיך הקטן מגלה שהיא מאחזת עיניים, היא אמנם מקסימה ומעוררת התפעלות, אך אינה ראויה לאמון, מכיוון שהיא נוקטת לשם כך בתחבולות (מניפולציות). מרגע שהנסיך הקטן תפס כי היא אינה אמיתית, הוא אינה רוצה בקרבתה, מכיוון שהוא אינו רוצה להיות מרומה. והיא חסרת אינטגריטי.
הנסיך הקטן בורח מכוכב הלכת שלו מכיוון שהגיעה אליו אורחת שהסבה לו צער ואין באפשרותה לקום וללכת מכיוון שהיא פרח:- שושנה.

השושנה רצתה להיות מיוחדת ולכן היא העדיפה לברוח מגן השושנים שבכוכב ארץ, ולפרוח אצל הכוכב של הנסיך הקטן.
הנסיון להיות מיוחדת בעיני הנסיך הקטן עלה בידה אך היא גילתה שלא רק שהוא לא מקרב אותה אליו, אלא נהפוך הוא, הנסיך הקטן מבקש לברוח ממנה. השושנה מבינה שחוסר היכולת שלה להביע רגשות ולהתמסר לנסיך הוביל אותה להיות לא ישרה ובעקיפין מטופשת...

ההפסד הוא של השושנה בלבד. הייתה לה הזדמנות.  הזדמנות של פעם בחיים.

וואוווו

איך אני אתאר את ההרגשה המופלאה הזאת של הפעם הראשונה שהאגרוף שלך חדר לתוכי...

היינו יחד כבר כמה חודשים... הייתי מתאמנת בבית עם בקבוק קולה זכוכית. בהתחלה שולחת סרטונים ילדותיים בו אני מחדירה את החלק הצר... הם בטח שיעממו אותך למוות ורק דילגת לסוף לראות אותי משפריצה...

אמרת לי להפוך אותו... אז עברתי לחלק הרחב ולאחר לא מעט כשלונות הוא נכנס. הללויה!!!

אחחח איזו הרגשה . אני עומדת רגל אחת על השידה והבקבוק נעוץ בתוכי . אני מחכה. מרגישה את כל הנוזלים מצטברים בתוכי... מוציאה אותו בסיבוב והרפייה...  איזה שיטפון!!! איזה כיףףףףף.

שולחת לך את סרטון ההצלחה. כלכך גאה בעצמי ואתה מיד משיב... יפה ילדה! מקסים, איכותי אבל עוד לא ראית כלום.

אתה מזמין אותי לסשן במלון היפה על שפת הים. אני נכנסת רועדת כהרגלי. לא מרימה מבט. מורידה את השמלה (אין עלי דבר מלבדה). נשארת עם אחד הסטלטו שאתה אוהב. תמיד יקרות נורא עם עקב דק של 12 לפחות...

אני מתיישבת על הרצפה. מוצצת באושר... וכמו תמיד משפריצה בלי שתיגע בי בכלל. רק מכך שהזין המדהים שלך בפה שלי...

אתה משכיב אותי על הגב. הרגליים שלי באוויר, אני כל כך רטובה! אתה מכניס את האצבעות, ואחר כך את האגודל... ידך מתכווצת לאגרוף ואתה חודר כל הדרך פנימה... פתאום יש רגע שאני מפסיקה לנשום! כל האגרוף עמוק בתוכי... אני מרגישה כמו כפפה על כף ידך . אין מראה יפה מזה.

אין הרגשה כזו ממכרת בכל העולם. לדעתי זה כמו שמתארים הרואין! משהו שם משתחרר במוח... אנדורפינים, סטרטונין אין לי מושג! אבל זה מטורף... זה מדהים! 

אני רוכבת על היד שלך.

ילדה קטנה משופדת על ידה של מלכה.

אני מסתכלת לך בעיניים... אני יודעת שברגעים האלה מותר לי. אתה מחייך. :)

אתה מוצץ לי את הדגדגן והגוף שלי נכנע ומתמסר יותר... היד נכנסת עוד יותר עמוק... חצי דרך למרפק....

״יום אחד אני אכניס את היד השניה לתחת שלך וארים אותך באוויר״

אגרוף בתחת זה יותר קשה... 

יד של בחורה יכולה להיכנס אבל ליד שלך אני אצטרך עוד להתאמן...

יש למה לצפות!

שאלת איזה מן שולטת אני?

ובכן זאת התשובה:

כנשלטת אני חייבת לחשוב לא מעט על הצד השני. כנראה יותר מאשר שולט שאינו נמצא בשני צידי המטבע. מה שלעיתים הופך אותי לרכה יותר. זה לא אומר שאני חלשה! אני יודע בדיוק מה אני רוצה ממך. ואיני מנהלת משא ומתן. כל הדיבור הזה בדבר גבולות, מילים בטוחות ושאר השטויות שקראת בגוונים של אפור אינם מעניינים אותי! אני בטוח לא פה כדי לעשות לך רע. אבל מנגד אני לא יוצאת לדרך עם רשימה של תנאים.

אני לא רוצה ממך דבר. אני חושבת שיש לך זכות ואם תרצי לנצל אותה ולנסות להוכיח לי שאת ראויה לצאת איתי לדרך אשמח להוביל אותך בצורה בה לימדו אותי- לאט, לאט... שלב אחר שלב... 

אני לא מבטיחה לך חיים קלים. להפך! זה לא פשוט לרצות אותי... לגרות אותי... 

אני מבטיחה לך דבר אחד. שאם תצליחי... את תעופי גבוה, תגעי בכוכבים, תסתכלי לשמש בעיניים. ואם תהיי ראויה אשפריץ לך ישר לתוך הפה.

כי סאני יש רק אחת.

נשיקות כלבה יפה 

היום נר שמיני
השמש הדליק היום את כל הנרות. הסתכלתי עליו וחשבתי עליך- 8 נרות דלוקים תחתיו ולא גורעים ממנו מאום. הוא עומד שם גבוה ואיתן. בלעדיו הם היו נשארים כבויים.
חיכיתי לנס חנוכה וקיבלתי אותו בענק.
אז כל מה שנשאר לי לעשות זה לאחל לך שגם לך יקרו ניסים.
שתמיד תעשה את מה שאתה אוהב עם מי שאתה אוהב בחן הרב ובמגע הקסם האופייני לך כלכך.
שמעתי את השיר המדהים ששלחת לי אתמול עשרות פעמים... קולך המלטף- מרומם אותי.
אני גאה להיות הילדה שלך וכיף לי להיות חלק מחייך.
תודה שבזכותך אני מוארת.
יהיה אשר יהיה. אני שלך.

תודה מלך מדהים שלי על מתנת יום הולדת מושלמת

לא ציפיתי! יש אושר גדול מזה?
שלא מצפים ומקבלים את כל מה שחלמת/רצית/קיווית שיקרה... ובצורה הכי מושלמת שיכולה להיות.
אני מאושרת.
לא זוכרת מתי או אם הרגשתי כזה אושר. אני נוצצת/קורנת/עפה בחלל.
האירוח/האוכל/היין/האווירה! הכל היה מושלם.
אבל המבט שלך עלי שאני יושבת עליך ואתה בתוכי/ הידיים שלך- נוגעות בי.. מלטפות אותי/ האגרוף שלך בתוכי/ הזין שלך קורע את התחת שלי/ לישון ליד המלך שלי/לקום ולמצוץ לך זה ה-אושר.

תודה שבעטת לי בבטן תוך כדי שאני מזיינת לך את החור עם הלשון הארוכה שלי/ תודה שסתרת לפני בכל פעם שהעזתי להישיר מבט/ תודה שהשארת אותי בלי אוויר/ תודה שהיד שלך השאירה עלי את תחריטי הזכרונות היפים בחיי... סימנים בכאלה צבעים עוד לא נראו על גופי- תודה! בכל אלה בנפרד וביחד הגשמת לי חלומות.
אני ילדה ברת מזל. להיות הזונה שלך זה האושר של חיי מלך שלי.
סליחה שלא היה לי זמן לנקות אחרינו ולהכין לך ארוחת בוקר.
תודה רבה.

אני לא יודעת מה זה אומר. אני מתארת לעצמי שכלום ושאתה פשוט דאגת לי ורצית שיהיה לי טוב.

הבנתי למה עם כל הרצון הטוב אין ביכולתי להיות מה שמגיע לך! אני מבינה למה הדרך שלך היא הדרך האפשרית היחידה ואני מודה לך שאתה נותן לי הזדמנות למצוא את האחת שתוכל לשרת אותך כפי שמגיע לך ולהצטרף אליה. 

אני מבינה שאם תמצא אותה בעצמך לא יהיה לי מקום. ואתה מוצא הרבה ... אני גם יודעת שאתה מעדיף אותם כמו שמצאת אותי- ללא ניסיון, חסרות חינוך. אני מאחלת לעצמי למצוא לנו מישהי ראויה.

שלך לנצח,

סאני

למה הכל הפוך?
למה אני מרגישה שהגורל צוחק לי בפנים?
השנה היית הראשון לאחל לי מזל טוב (ממש איך שהשעון הראה חצות)? אבל אני כבר מזמן לא חושבת עליך...
שאתה היית הדבר שאני הכי רציתי בעולם אתה לא היית מי יודע מה בעניין.
השנים עברו והרגשתי מובנת מאליו עד שיום אחד בלי להרגיש כבר לא הייתי שם. או לפחות כך נתת לי להרגיש.
ועכשיו שאתה רוצה אני כבר לא יכולה לדמיין אותנו יחד.
כבר מעל שנה שאני לא נתתי לך לגעת בי והיום אמרת שאתה עדיין רואה בי כמספר 1. אבל כל עוד הייתי שם מעולם לא ידעתי שזהו מקומי.
אז מצאתי בית אחר.. לא בית- ארמון מלוכה!!! והרגשתי שם כלכך בטוחה.
למדתי שגם כלבה יכולה להיות נסיכה.
ושאולי אפילו צריכה להיות כדי לשרת את מלכה.
למדתי להכיר תודה. ולרגעים אף אמרו לי שאני ראויה.
גרתי בארמון שנה וחצי והייתי אמורה לקבל קולר ליום הולדת. קולר וקעקוע הנושא את הכינוי שלי לנצח.
אבל נכשלתי! איכזבתי! ועכשיו אני כלום. חזרתי לאפסותי . לא כלבת מלוכה ולא נסיכה של אף אחת. סתם כלבת רחוב שמשוטטת ברחובות שמול הממלכה ומחכה לניסים של חנוכה.
כגודל הציפייה גודל האכזבה. וכגודל האושר הצפוי ... הכאב המצמית.
יום הולדת שמח לכלי שמכיל אותי. אני מאחלת לעצמי שלמרות שאצלי תמיד הכל הפוך ושאני אוהבת לא אוהבים אותי חזרה... את עצמי אזכור לאהוב תמיד.

נר ראשון

לפעמים הכאב כלכך גדול שאי אפשר לכתוב. ואז אני יודעת שאני בבעיה.

זה כאלו הכל נסגר ואין לו לאן לחלחל. אני לא מצליחה להביע אותו במילים או בדמעות... ולכן אני יודעת שהוא מתעצם בתוכי.

שאין לו לאן לזרום... כמו נהר שעולה על גדותיו...

אז ירדתי עוד קצת במשקל... 43... הפנים שלי חיוורות מתמיד... ועוד כמה ימים אני צריכה לחגוג יום הולדת. מי בכלל רוצה לחגוג את העובדה שאני מזדקנת ?

הימים כלכך תפלים לאחרונה...

הכאב הזה... מצמית! גרם לחשכה. אפילו היכולת לייצר כתיבה ראויה נעלמה. שלא לדבר על העובדה שלא הצטלמתי כבר שלושה שבועות.

אני מסתכלת במראה ולא מזהה את עצמי. 

מה יהיה? מתי זה יעבור? איך מתמודדים עם כאב כזה??? כי לנשום לא עוזר. לא עוזר בכלל.

מחכה לנס חנוכה. 

יש לי אמונה.

יש לי תקווה.

ויש לי בטחון.

ותאמרו אמן.

Coldest winter for me
No sun is shining anymore
The only thing I feel is pain
Caused by absence of you
Suspense is controlling my mind
I cannot find the way out of here

 Milky chance/stolen dance

If you're going to try, go all the way. Otherwise, don't even start. This could mean losing girlfriends, wives, relatives and maybe even your mind. It could mean not eating for three or four days. It could mean freezing on a park bench. It could mean jail. It could mean derision. It could mean mockery--isolation. Isolation is the gift. All the others are a test of your endurance, of how much you really want to do it. And, you'll do it, despite rejection and the worst odds. And it will be better than anything else you can imagine. If you're going to try, go all the way. There is no other feeling like that. You will be alone with the gods, and the nights will flame with fire. You will ride life straight to perfect laughter. It's the only good fight there is.
Charles Bukowski, 

יש דברים שאי אפשר להסביר במילים. אבל אנסה להסביר למה אני מחייכת...
כי את יכולה ללכת לחפש לעצמך מיליון ״מלכות״ שיסתרו לך או ישבו לך על הפנים... זה לא הופך אותך לכלבה ראויה או אותם למלכות. זה סתם שטר מכר, שוק קח ותן...  חסר נשמה.

בזכות מלך אמיתי הרגשת את מקומך ולעולם לא תרגישי ככה בלעדיו.

את כלבת רחוב. לא ראויה, אכזבה גדולה.

בלי להרגיש לא ניתן לעוף גבוה. זה נכון את גם לא תתרסקי... אבל בחיים האלה לכל מטבע יש שני צדדים ואני מעדיפה להיות לפעמים למעלה מאשר לחיות חיים בינוניים.

היתה לך זכות להיות חלק מהממלכה, הרגשת מה זה בית. אני מתארת לעצמי שקר בחוץ.

בהצלחה

אתה מכיר את התחושה שקמים בבוקר בחורף ולא רוצים לצאת מהמיטה?
כל הבקרים שלי כאלה
למעט אחד
הבוקר שבו אני קמה לפגוש אותך
איך הפכת לקיץ בשבילי? לשמש ומים.
ומה אני בשבילך? הרי גם לקיץ, שמש ומים אין משמעות שהם לבד בעולם.
אי אפשר להעניק חיים למתים.
אני מתפללת שאתה אוהב לזרום לי בעורקים. 

מחכה לקיץ.