אחרי השקיעה... לפני הזריחה...

יש פה הרבה שמעירים לי על הטוטאליות שלי וגם לא מעט שהיו רוצים נשלטת טוטאלית כמוני.

ומה זה רוצים? שירצו... זה מצחיק לרצות משהו שאינך יכול להשיג. זה כמו לרצות לזכות בלוטו. מה זה יעזור?

הרי אני לא נולדתי נשלטת טוטאלית. לא נשלטת ולא טוטאלית! למעשה שהכרנו הייתי ילדה מפונקת. נסיכה שחיה בכלוב של זהב ואפילו לא טורחת להתייחס למי שלא מרעיף עליה שבחים.

כבר כתבתי פה עשרות פעמים על מה שהיה. זכור לי שיר ששלחת לי של סטינג:

Fields of gold. ואכן כך היה. שדות זוהרים וגם אני זהרתי. סאני זהרה כמו השמש שעל שמה קרויה. 

כמה כואב לי מלך. מה אתה בשבילי? הכלללל. אין מרגישה שאני חיה בלי משמעות. אוכלת בלי סיבה. מתלבשת בלי מחשבה. 

והיום ראית את רוח הרפאים. ילדה כאובה. 

כאב לב- יש דבר כזה. הוא כואב לי כלכך. כן כן, פיזית. והנשימה שלי כבדה- קשה לי להכניס אוויר לסרעפת.

היום שראיתי אותך במקריות המוזרה הזאת, ראיתי עיניים כועסות. נראה לי שאם זה לא היה בסיטואציה הספציפית הזאת הייתי מקבלת סטירה שהייתה גורמת לי לסחרחרת.

אני יודעת למה אתה כועס. אני מבינה. עשיתי מעשה שלא ציפית לו אחרי כל החינוך הארוך והמושקע. הייתי ילדה רעה. אבל אתה יודע מה אני עוברת, ואמנם אין לזה שום הצדקה או קשר אלינו אבל זה עובר עלי. ואם יש סיבה אחת ויחידה לסלוח לי על מה שעשיתי - זאת הסיבה.

כי אני באמת טוטאלית, ומסורה לך, אני אוהבת אותך יותר מכל דבר שהיקום ברא.

ואני מתחננת שתרחם עלי.

Sunny