יושבת ותוהה על המקום הזה שכלכך הרבה מאיתנו מבזבזים בו את זמננו...
פחות בודד כאן משום מה...
אבל לא פעם אני רואה שהמקום זהה לעולם האמיתי ודווקא בשטחיות שלו.
ובמילים של חבר לאתר...
אני קוראת ״דברים מושקעים שמקבלים פרגון קלוש מאד וקשקושים מוחלטים, ערימת קלישאות מהבילות שגורפות תהילה. ככה זה...״
נורא!
אני שמחה שאין אצלי בבלוג התחנפויות חסרות בסיס, ליקוקי פנכה שעלולות לגרום לי להקיא...
כנראה שהכותרת... מודוס אופרנדי גרמה להם להיכנס... לטינית היא סקסית... אבל לקרוא משהו .... זה כבר טו מאצ׳....
והכי לא אבין את אלה ששולחים אדומה אבל לא עשו לייק.
פתאום הודעה אחרי פוסט ארוך ומושקע.. ״מה שלומך היום?״.... נו באמת??? לפחות תעשה את עצמך שקראת :)
יש דברים שלעולם לא אבין... בידיעה שיש מחיר בלא להיות חלק מהעדר.
