קצת שונה מאחרות

אני ידועה כחובבת טיזינג, מה-"היי" הראשון עד אפילו למיטה, אני טיזרית לא קטנה.

כל הכלבים שטיפלתי בהם התענגו מעינויי הטיזינג שלי, אם במבט חודר לתוך העיניים,

מגע מלטף ומבלבל, נשיכות מצמררות, שריטות שגורמות להתפתל או אפילו החלק שאני הכי אוהבת,

לדחוף את כפות רגליי אל מול פרצופו האומלל של הכלבלב ולאסור עליו להתקרב\לנשק\לגעת או אפילו להריח. 

גם כשהוא משתוקק להן, והזין המסכן שלו רוטט לו במכנס,אני ממשיכה להתעלל, כי זה כל הכיף לא?

לא מזמן, נפגשנו לסשן, את פניי הוא קיבל בחיוך מועט, ומעט חוששני.

אחרי שחיממנו מעט את האווירה, ניגשתי אליו, אל פניו, ליטפתי ברכות את לחיו ולחשתי באוזנו "תתפשט, תוריד הכל"

וכך עשה, נשאר מולי ערום כביום היוולדו,הוריתי לו לרדת על הברכיים, וכשירד, ירקתי על פניו,

"אתה אפס גמור" אמרתי לו, "אתה לא שווה כלום", ומיד מיהר להגיב "כן מלכתי, אני האפס שלך"

משכתי אותו מהזין והובלתי אותו לחדר, הוא היה כלכך כנוע שאפילו לחזור להיות על הברכיים לא הייתי צריכה להגיד לו.

קשרתי את הביצים הקטנות שלו בחבל שהבאתי איתי, הידקתי חזק וגם את הידיים קשרתי בחבל שנותר.

"פה גדול" אמרתי לו, ודחפתי לו את הגאג לפה.

יש משהו בגאג הזה שממש מחרמן אותי, לראות אותו מולי, חסר אונים, מרייר על עצמו קשור, נותן לי עונג מטורף שאין לתאר.

דחפתי את ראשו על המיטה והרמתי את ישבנו כלפי מעלה...

הוצאתי מהתיק חגורת עור, וכשפגעתי בו איתה, יצאה ממנו מין אנחה, שמעורבת בהשתוקקות לרגע הזה ובכאב.

עוד הצלפה והוא כבר התחיל להתפתל, האנחות כבר היו יותר קולניות וכבדות.

תפסתי לו בשיער, משכתי אחורה, "אתה נהנה כלב אפס?!" והוא, שהיה מוצף ברוק של עצמו, יכל רק להנהן בראשו ולגמגם משהו כמו "כן מלכתי".

רציתי שילמד את מקומו, שהוא נחות ממני,שהוא כלום לידי.

אחרי שסיימתי להצליף בו והישבן שלו נעשה בורדו עם סימנים נחמדים, התיישבתי על המיטה, הרמתי את ראשו והבטתי בו.

"אתה נראה כלכך אומלל, אבל לא מספיק בשביל לרחם עלייך..."

ירקתי על פניו במשך דקות ארוכות, הוא היה כולו רטוב, הרוק כבר טיפטף על הריצפה,חייכתי.

הסרתי את הגאג מפיו והוא מיד אמר "תודה מלכתי".

פתחתי את פיו וירקתי כמות רוק נדיבה, מיד בלע ואמר שוב תודה.

הוא לא ידע שהכנתי לו הפתעה מתוקה, רק כי היה כלב טוב וצייתן, אני קצת שונה כבר אמרתי?

מהתיק שלי הוצאתי גביע מילקי משובח "GOLD", פתחתי את המכסה, והתחלתי ללקק את המילקי מהאצבע שלי.

הוא הסתכל עליי במבט מהופנט, כמו כלב אמיתי שרואה את הבעלים שלו אוכלים ומקנא.

"מה, בא לך לטעום מהמילקי שלי?" הוא הנהן בראש ואמר "כן מלכתי".

המשכתי ללקק, ואז, בטעות גמורה!

המילקי נשפך על כפות רגליי.

"אופס!"

הוא הסתכל עליי, הסתכל על המילקי, ושוב הסתכל עליי.

"תנקה את זה!!!! למה בדיוק אתה מחכה?!"

הוא התחיל ללקק במרץ את השוקולד שנטף מרגליי וכבר ליכלך הכל, שיפשפתי את רגליי זו בזו כדי שכולן תהינה מכוסות בשוקולד.

הרמתי באוויר את הרגליים והוא הרים את הראש איתן, כיסיתי את פניו עם כפות רגליי ומרחתי עליו את כל השוקולד.

אה, ובטעות נשפך לי עוד...

הבטתי על כפות רגליי, שהיו עדיין עם מריחות שוקולד עליהן,

"תגיד לי אפס, אפילו לנקות כפות רגליים אתה לא יודע?!"

"סליחה מלכתי"

המשיך ללקק עד שניקה הכל, טוב נו כמעט הכל, את מה שנשאר מרחתי על גופו.

ושוב הכנסתי את היד לתיק שלי, וממנו הוצאתי כדור, נו, כדור טניס כזה צהוב של כלבים, שאם לוחצים עליו הוא מצפצף חזק.

"נבח" אמרתי, והוא-"וואף!" כמו כלב גאוותן כזה, נביחה שעוד לא שמעתי.

זרקתי לו את הכדור לפינת החדר וציוויתי עליו להביא(כשהוא על ארבע כמובן כן? אין דבר כזה שכלב מביא כדור על שתיים)

"נו רוץ תביא יותר מהר"

הוא התקשה מעט לתפוס את הכדור בפיו, כל פעם שניסה הוא החליק לו וכמובן ציפצף.

התחלתי לצחוק בלי הפסקה "כמה אפס אתה נראה עכשיו!תביא כבר תכדור פדלאה!"

ברגליים רועדות הוא הגיש לי את הכדור ליד, ליטפתי את ראשו, וזרקתי שוב.

"הפעם יותר מהר"

וכך עשה.

אני אוהבת לשחק עם כלבים, במיוחד כאלה עם פרצוף אומלל ומסכן כמו שהיה לו.

הובלתי אותו עם החבל שהיה קשור לו לביצים אל המקלחת, משכתי אותו בעודו רועד, רטוב וכאוב.

המשך יבוא(;