אני אוהבת לצפות בו אומלל,
הוא מביע מין פרצוף כזה שמשלב עונג, כאב, שמחה והתחננות לעוד, כמה שיותר.
"תעשי בי מה שתרצי" הוא אמר "כולי שלך מלכתי" הוסיף,
הוא לא יודע ששני המשפטים הללו, פותחים במוחי עולם שלם של פנטזיות ודמיונות מופרכים,
הוא חולם להיות רק שלי, שאני אהיה הבעלים היחידים שלו, ושהוא יהיה הכלב הבלעדי שלי,
ואני תמיד מזכירה לו שהדרך לשם עוד ארוכה ותלולה, אבל הוא תמיד מוכן להקריב את עצמו להכל.
הפעם החלטתי לגוון איתו, לנסות להשתמש בצעצועים החדשים שקניתי (שאגב נוסו רק עליי, על ידי 😄 )
זו הייתה הפעם הראשונה שהוא עובר משהו כזה, מעולם לא התעסקו לו שם בבגאז'.
"על ארבע כלב" ובלי למצמץ הוא נעמד על ארבע, זקוף וגאה, מוכן לכל דבר שיבוא, מיד הבאתי כפפות, עוד כמה חומרים ושלפתי את החרוזיים האנאליים שהיו ברשותי, אבל, לפני שהגעתי למצב שאני בכלל חושבת להכניס אליו את זה,
התחלתי לגעת בו, שרטתי מעט את גבו, ליטפתי את אשכיו, ולאט לאט, בלי שהוא בקושי שם לב, דחפתי חרוז ראשון,
ולאט עוד כמה, ואז כבר התחלתי לשחק איתם, להכניס, להוציא והוא?
הוא התפתל מעונג, היה לו עור ברווז.
המשכתי לאט לאט, לדחוף עוד ועוד כדורים, עד שהגעתי לכדור משמעותי, נתתי לו להרגיש אותו נוגע בו, מנסה לחדור, הוא כלכך רצה את זה, הוא דחף כל הזמן את ישבנו אחורה בנסיון לדחוף אותו לבד אל תוכו, לא נתתי לו את העונג הזה.
אני אחליט מתי הוא יכנס אליו, וכשהוא יכנס, יהיה את "אפקט ההפתעה" שאני כלכך אוהבת.
והכנסתי, לפתע שמעתי גניחה מגרה כזו, שרק גרמה לי להמשיך לשחק עם כל החרוזים שהיו בתוכו,
הכנסתי והוצאתי, וככל שהגברתי מהירות, ככה גם הגניחות גברו, הוא כל הזמן דחף את ישבנו, כאילו רצה את זה כמה שיותר בתוכו.
כשכל הכדורים כבר היו בתוכו, הבטתי עליו,
הוא התנשף והיה מעט אדום "אתה נהנה כלב?" "כן מלכתי" הוא השיב.
אחרי ששיחקתי לא מעט עם הכדורים בתוכו, הוצאתי אותם ושמתי בצד.
סובבתי אותו על הגב, וראיתי איך הזין שלו עמד, " אהבת את זה אה?!"
הוא הנהן בראשו.
עליתי עליו, והתיישבתי על הזין, אך לא הכנסתי. והתחלתי להתענג עליו.
הוא הסתכל עליי מלמטה, כנוע, שמע אותי גונחת בקולי קולות ונהנת,
אני אוהבת לנצל אותו מינית.
תפסתי בשיערו, ולחשתי באוזנו "הזין הזה הוא שלי, הרכוש שלי, ואני אעשה בו מה שאני רוצה"
"כן מלכתי, הוא רק שלך"
המשכתי להתנוענע עליו, ואז נזכרתי שיש לכלב הזה פרצוף אומלל בסיטואציה מסויימת שאני מאוד מאוד אוהבת.
הסתובבתי עם ישבני אליו, ובלי הקדמות מיותרות, התיישבתי על פניו המסכנות.
הוא אוהב את זה, הוא אוהב להרגיש חסר אונים תחתיי, שאני חונקת אותו בישיבה על פניו.
יותר מזה, שמיצי הגוף שלי, מרוחים על פניו האדומות והעלובות.
התרוממתי אל מעליו, כדי לראות אותו, עושה לי טוב לראות אותו ככה, הכלב הכי אומלל עלי אדמות.
כאשר הסתובבתי, שוב ראיתי את הפנים האלו שמבקשות עוד, ולא רק הן, גם הוא ביקש,אבל הוא לא מעניין אותי.
התיישבתי עליו בשנית, רק הפעם כשפניי מופנות אליו, והכוס שלי עוטף את פניו.
החום הזה שאני מפיקה מלמטה, שום מפזר חום לא יוכל להפיק.
והרטיבות? אף ים לא משתווה לה.
התחלתי לרכב על פניו, תוך כדי שידי אוחזת בחוזקה בשערותיו.
גנחתי בקולי קולות, אני בטוחה שכל השכונה שלי כבר שמעה.
התרוממתי,
הבטתי בו, והוא לא היה מספיק רטוב בשבילי, חייכתי...
התחלתי לירוק על פניו,
כמויות של רוק, הרוק כבר התחיל לטפטף, והוא רק ליקק, כי בפה הוא לא קיבל,
"אף שתייה לא משתווה לרוק שלך מלכתי"
הוא היה כולו רטוב, אפילו בשיער, בחזה, בכל מקום הוא היה רטוב,
את העיניים הוא לא הצליח לפתוח, ועוד יריקות,
אני כלכך נהנת לראות אותו ככה.
רטוב, אפס, אומלל, עלוב.
