קצת שונה מאחרות

אני אוהבת הפתעות...

ובכלל גם אוהבת להפתיע.

אתמול כשהוא בא אליי,זה היה ערב רגיל למדיי, שכבנו ביחד וזיפזפנו בטלוויזיה, ואז הוא הלך לשירותים.

כשהוא חזר,לזה הוא לא ציפה,

הוא נכנס לחדר ולא מצא אותי על המיטה, עמדתי לצד הדלת,בעקב שחור לק,בגובה של 17 ס״מ, בייבידול קצרצר שלא מסתיר כמעט כלום בצבע אדום מסטן עם תחרה שחורה בחזה, כפפות מעור שעוברות מעט את המרפק,ושוט רכיבה בידי.

״וואו! את מטריפה אותי! מה את עושה לי!״

ואני בתגובה,״על ארבע״.

מיד זינק על ארבע,וזחל אליי לאט לאט.

״תנשק לי את הנעל״, הוא מתקרב והוא מנשק אותה בתשוקה ובאהדה.

הרמתי את רגלי וראשו מתרומם איתו הכנסתי את העקב הדק שלי אל תוך פיו וביקשתי ממנו למצוץ אותו.

הוא כמובן מצץ אותו בגאווה אבל עם מעט יללות של סבל.

ואז הנחתי את רגלי על גבו כשאני עומדת מעליו,נעצתי בו את העקב החד, תפסתי בשערותיו ודחפתי את ראשו אל בין רגליי.

אני אוהבת לנצל אותו,הוא העבד מין המושפל שלי, הצעצוע מין האישי שלי.

אחרי שהרטבתי מספיק את כל פניו (כי אין דבר כזה שאהיה מסופקת ממנו לגמריי,הוא עדיין בגדר אפס עלוב)

הרמתי את ראשו על ידי משיכה בשערותיו,הבטתי בעינייו ״תעמוד עם הפנים לקיר״.

מיד נעמד והלך לפינת החדר ונעמד שם.

מהארון שלי הוצאתי קולר ורצועה,ניגשתי אליו ונצמדתי אליו מאחורה,נשפתי בצווארו בזמן שאני עונדת לו את הקולר, כשסיימתי, משכתי בחוזקה ברצועה והדבקתי אותו לקיר כשידי אוחזת בחוזקה בגרונו.

״אפס״ אמרתי לו,והתחלתי למשש את הזין שלו..

שיפשפתי והרגשתי איך הוא מתקשה בתוך המכנס,והכלב ? מביט עליי באומללות שכזו, שאגב רק גורמת לי לרצות להתעלל בו יותר.

אחרי שהוא התקשה, שלפתי אותו מהמכנס והבטתי בכלב, חיוך מרושע יצא לי, וסטרתי בחוזקה לזין שלו,

הוא התפתל והרגיש כלכך עלוב. וככה המשכתי,

״כמה אתה אפס מושפל ומסכן ״

וירקתי לו כמה יריקות לפרצוף,השתדלתי כמה שיותר בתוך העיניים.

הוא כבר התחיל להתפתל בצורה מוגזמת כשהמשכתי לסטור לזין שלו, עד שנפל על ברכיו.

״ על ארבע כלב״, התיישבתי על גבו וציוויתי עליו ללכת,הוא החל לרעוד ״אני לא מסוגל מלכתי,הברכיים כואבות״

הייתי המומה,עד כמה אפס הוא יכול להיות?

״חשבתי שאתה כלב אמיתי,אבל הנה מתברר שאתה סתם צ׳יוואוואה מסכנה ופצועה שרק מייללת״

הכנתי את השוט להצלפה כשאני עוד יושבת עליו ונתתי לו שתי הצלפות,אחת בכל לחי.

״תלך כבר!!!!״

הוא הלך ברעידות משהו כמו צעד וחצי ונפל והשתטח על הריצפה,

קמתי מעליו ונעמדתי מעליו כשאני מביטה בו בכעס כשהשוט מוכן בידיי.

הוא נשען מתנשף ורועד על הקיר, חייך והצביע על עיניו שאלתי אותו מה יש, והוא ענה לי ״גרמת לי לדמוע מלכתי״ ודמעה זלגה מעינו.

הוא תמיד רצה לבכות בסשן,תמיד רצה להרגיש איך זה.

אז אמנם לא גרמתי לו לבכות,אבל גם זה משהו,

אני לא מלכה מזוכיסטית ולא סאדיסטית,

אני מלכה עם לב רחב ואוהבת שמעדיפה אחרי מכה קשה לחבק,ולא להכאיב יותר.

אז הרמתי אותו מהריצפה וחיבקתי והרגעתי אותו.

יש לי כלב מדהים❤️