כלבלב אהוב שלי,
לא שמת לב אבל כבר חודש עבר..
חודש שבו אני מנסה לסבול אותך ולא ממש מצליחה, חודש שבו אני מנסה להפוך אותך מגור כלבים בכיין,עזוב,ופצוע לאמסטף צייתן שמעריץ את בעליו.
התהליך הזה מאוד קשה, במיוחד החינוך,
אתה כלב עם צרכים מיוחדים שבהתחלה לא סבלתי,אבל לאט לאט למדתי לאהוב.
כבר למדת לקרוא אותי,
למדת שבשביל להרגיע מלכה אמיתית,
צריך לרדת לה שעות.
שאם עשית מעשה אסור,אתה תחטוף על זה מכות,כשחושבים על זה בהתחלה פחדת לחטוף,
היום הכאב עושה לך טוב, הנשיכות,הסטירות,הצביטות,ההצלפות.
אתה מחכה רק לעצבן אותי, אתה מתגרה מהפחד שאני משליטה עלייך,אתה כזה אפס שאתה פוחד,וגם קצת מטומטם,
כי כלב אמיתי שמפחד,הזנב מתקפל לו לבין הרגליים, ולך? ה״זנב״ עומד כאילו מינימום יום העצמאות היום ויש הדלקת משואה(הוא המשואה).
ולסיום(כן זה אחד הבלוגים הקצרים),
אני חולה על הכלב שבך, ואם רגע לא נסתכל עליי כמלכה(למרות שאני תמיד מלכה בכל מצב ושניה) ועלייך ככלב(נכון,אתה תמיד תמיד אפס ותמיד תמיד כלב),
אני שמחה שהכרתי ייצור מדהים,חתיך,אכפתי,אוהב ותומך.
שמחה להעביר איתך כל שניה ושניה גם אם זה סתם לבהות איתך בתקרה,
תמשיך להיות שלי,תמשיך להפתיע ולגרום לי להרגיש מלכה מיוחדת ועילאית בכל יום מחדש,אל תפגע בי,אל תאכזב אותי,גרום לי להרגיש מיוחדת ואמשיך להיות שלך.
❤️0️⃣❤️
