אני יודעת שהייתי אמורה לחגוג היום, לקבל זר נחמד או סתם נשיקה על הלחי וחיבוק, כיאה לאהבה.
אבל החבילה התפרקה, והאהבה נגמרה.
לפני כחודש סיימתי זוגיות של שנה וחצי, שנה וחצי שבה חוויתי ולמדתי המון, למדתי להביע כאב, להביע רגש, להביע שנאה,חמלה,
והכל תמיד היה מתוך אהבה.
אהבתי אותו אין ספק, גם עכשיו אוהבת, אך כחבר טוב, ולא כמו שאז.
נפגעתי? כן..נפגעתי... זה נגמר ביום הולדתי, ביום עצמו ממש, היה פיצוץ של ריב על משהו שטותי, וכל אחד הלך לדרכו.
יום למחרת הוא כבר ביטל את כל מה שתכנן לי, את הצימר, המתנות, ואת החיוך שהיה אמור לצאת מהיום הולדת הזה.
ביטל הכל וזרק לפח, וגם את הלב שלי.
אני ממשיכה הלאה, כואבת אבל חזקה, שבורה אבל מחלימה ופגועה אבל למדתי והשכלתי.
ביום הזה חוגגים אהבה, אבל לאו דווקא עם החבר או החברה,
תבלו עם המשפחה, חבר טוב חברה, אחיינים, סבא סבתא, דודים דודות, כי אלו ישארו איתכם למשך שנים רבות (נקווה לפחות)
מאחלת לכם שתדעו רק חום ואהבה, גם אם זה אחרי סטירה טובה.
