ערב יום שישי. רחל לאה לבשה את מיטב בגדיה. שבועות עברו מאז. היא חיפשה אותו בין הקהילה. אך כלום אפילו לא זכר.
הפתעה חיכתה לא באותו ערב. היא חזרה. אחרי תקופה ככ ארוכה. היא חזרה. מבטה היה שונה כנוע יותר. היא ירדה לרגליו "מחכה להוראות אדוני". "חכי לי בחדר. תתפשטי ותשכבי על הגב" השיב.
השבועות היו מוטרפים הזויים. תחושות של עונג וכאב מילאו את שניהם. בוקר אחד ביקש ממנה ללכת. "מי היא?" שאלה. "זה לא עניינך" השיב לה. "אתה בטוח שאתה רוצה שאלך?" התעקשה. "כן. אני כבר לא צריך אותך בחיי. אל תחזרי. תמצאי לך אדון אחר". השיב לה. היא נשקה לו ארוכות. "בהצלחה גור" והלכה. אהוד הלך להתנקות לכבוד רחל לאה. היא טהורה בשביל כל מה שקרה. היא גרמה לו למצוא את עצמו. הדבר היחיד שרצה הוא שתעשה בו כרצונה להתמסר אליה. הלילה זה יקרה. היא הסתובבה בין הבחורים והבחורות. משהו היה שונה בה. כל הבחורים הביטו בה בתאווה שלא היתה בהם מקודם אליה. היא לא הבחינה בהם מה שעוד יותר יצר גירוי. משהו היה משוחרר בה חצוף. היא הבחינה בו. היא חייכה וסימנה לו ללכת אחריה והוא הלך. היא הובילה אותו לבית נטוש. היא הכינה שם מזרון ונרות לפני שבועיים. היא ציפתה לי. הוא חייך. הוא החל להרגיש את הריגוש הזה שנעלם בו מזמן. היא הדליקה את הנרות התפשטה עד לתחתוניה והמתינה לו. הוא משך אותה אליו. הוא נשק לה בחוזקה. לשונותיהם שיחקו אחד בשני. הוא ליקק את צווארה וירד לכיוון שדיה. היא נאנחה וגנחה. "אל תפסיק כן" מילמלה. "אהוד. קיראי בשמי" השיב לה. היא ינק את שדיה. הוא פשט את תחתוניה והשכיב אותה על המיטה. הוא נכנס בין רגליה וליקק את הכוס הרטוב שלה. "כן אהוד כן כככככן" היא נאנחה. הזין שלו עמד חזק. היא משכה את ראשו אליה. "אני רוצה שתכנס אליי" ביקשה. הוא הביט בה. "את בטוחה?" "כן" השיבה. היא פתחה את מכנסיו. היא ליטפה את הזין שלו והכניסה אותו לפיה. הוא גנח וגנח הוא אחז בשיערה וכיוון אותה. היא דחפה אותו והתיישבה עליו. היא החלה לרכב עליו בפראות תוך כדי שהיא אוחזת בצווארו. "זייני אותי חזק" התחנן אליה. היא המשיכה במרץ ושיחררה את כל התשוקה שהיתה בה. היא שכבה לצידו הוא הכניס ידו בין רגליה ושיחק בכוס שלה שהיה רטוב. "את מוכנה לעזוב את חייך?" שאל אותה. "מעולם לא הייתי שם" השיבה. לו. והם הזדיינו שוב. הם הביטו אחד בשניה והבינו שמצאו את עצמם.
