זו לא באמת חוכמה רק אם את חרמנית. כלומר, זה יכול עדיין להיות קשה מאוד, מאתגר ומשמעותי. זה יכול עדיין להיות נעים או כואב או מרגש או משפיל או כולם ביחד. וזו גם לא באמת חוכמה רק אם את רוצה באותו הרגע דבר כזה או אחר. כלומר, זה יכול עדיין להיות אינטנסיבי, לסחוט ממך את המיץ ולבקש עוד, וזה יכול עדיין לגרום לך לשאול את עצמך שאלות ולמתוח את גבולות היכולת והסיבולת שלך, אבל זו לא באמת החוכמה.
זה בארבע וחצי בבוקר, כשהגוף שלך כואב והכּוּס שלך עדיין שבור מלפני כמה שעות. זה כשאת חוזרת מהעבודה וכל מה שאת רוצה זה כוס קפה ומקלחת, ואולי לכבות את הראש מול הטלוויזיה, אבל זה לא מה שמחכה לך. זה כשהתקשורת לא עובדת במאת האחוזים, ואת מרגישה לא בנוח לדבר על זה. זה כשהקול של הפחד או העלבון או האגו מתחילים להשתלט על הקולות האחרים, וכל מיני סרטים מתחילים לרוץ לך בראש. זה כשהטונים עולים והכעס מציף ואת שואלת את עצמך אם בעצם כל זה בכלל משתלם.
וכשאת מתגברת על כל הדברים האלה - לפעמים בעזרת התמודדות אמיצה עם עצמך, לפעמים בשיחות כנות וכואבות, לפעמים בכוח, וכשאת מתעקשת, וכשאת לומדת מזה – על עצמך, עלינו (גם אם זה אומר שאת מגיעה בסופו של דבר למסקנה שמשהו הוא יותר ממה שאת יכולה, אבל לא מתוך ויתור עצמי, אלא מתוך תהליך מסודר), וכשאת נבנית ומתחזקת מזה -- זו החוכמה.
המקום הזה שבחרת לעצמך הוא לא מקום קל. במקרים רבים בו, הרצון שלך הוא לא הגורם הקובע, והרבה מהדברים שהתרגלת אליהם לא תקפים, אבל למרות מה שאולי אנשים מסוימים ינסו לספר לך, זה לא מסיר ממך אחריות. לא את כולה, לא בכל הנושאים. המקום הזה דורש בחינה עצמית מתמדת - כל יום, כל רגע, בטוב וברע, להשאר עם היד על הדופק, והכי חשוב - להשאר נאמנה לעצמך, כי בסופו של דבר את במקום הזה כי את מרגישה ומאמינה שהוא נכון לך, שהוא משלים חלקים בך שאי אפשר להשלים אחרת, ומכיוון שכך, את זו שצריכה להחליט. רק את. התפקיד שלי הוא לא למכור לך את הרעיון או לשכנע אותך שזה לטובתך, זה מגיע ממך. אני יכול לעזור לך בדרך, להסביר איך אני רואה את הדברים, אבל אני לא יכול לעשות את העבודה הזאת בשבילך, את מבינה?
המקום הזה שבחרת לעצמך הוא לא מקום קל, לא פיזית ולא נפשית, והוא לא יהפוך להיות קל עם הזמן, אבל כמו שאת כבר יודעת, הוא יכול להיות ממלא ומאתגר, ובונה ומתגמל אם תגיעי אליו מהמקום הנכון ואם תתני לו את האפשרות ואם תשארי נאמנה לעצמך.
לילה טוב, חמודה. נדבר מחר. נשיקות.