(זה אני אייל... נעים מאוד)
את הסיפור הזה אני כותב בגוף ראשון, אך הוא של חבר טוב שלי בשם קובי (השם המלא שמור במערכת), שעבר לא מעט – וזהו רק קצה של זיכרון שהוא ביקש ממני לשתף…אני עדיין זוכר אותה, אחרי כל השנים האלה ואחרי כל מה ומי שעברתי ועברו עלי, אני עדיין זוכר כל חלק בה…
היינו תקופה לא קצרה ביחד והיה לנו טוב – אני אפילו אומר בפה מלא שהסקס היה הכי טוב… עד שהוא הפסיק להיות…http://www.2bdaddy.co.il/wp-content/uploads/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%94-225x300.jpg
זה לא שהפסיק הסקס, לא – הסקס המשיך יום אחרי יום ואפילו באותו יום – במטבח, בסלון, באמבטיה ולפעמים גם בחדר השינה…
אבל אצלי זה כבר לא היה זה, והיא הרגישה…
היא הרגישה שזה כבר לא אותו דבר כמו פעם. לה היה טוב! היה לה אפילו מעולה !
מפאת הצניעות אני לא אכתוב כאן מה קרה ואיך קרה באותם רגעים מופלאים של אושר עילאי אבל אושר… חד צדדי…
אני לא יודע אם זאת היא שכבר לא עשתה לי את זה, או שאני כבר חיפשתי את הדבר המרגש הבא, השורה התחתונה היא שלה היה טוב (מאד) ולי קצת פחות.
וזה לא שלא ניסינו – הכל! שלישיות ורביעיות וחילופים והחלפות, באוטו ועל חוף הים והצלפות וקשירות ודבש ונרות ושעווה ומגפיים מעור ואזיקים ופרווה ואביזרים ו… כל מה שכתוב בספר… וזה כבר לא היה זה.
http://www.2bdaddy.co.il/wp-content/uploads/EYES-SHUT-300x285.jpgבהתחלה תירצתי לה תירוצים שונים ומשונים – שאני עייף, שאין לי כח – שאני רוצה שיהיה לה טוב ואני פחות חשוב… אחר כך היא הרגישה שאני משקיע בתחומים מסביב יותר ואילו בנו – פחות. שלא תבינו לא נכון, דאגתי לה, דאגתי שיהיה לה טוב. הכי טוב שרק אפשר.
אבל ככל שלה היה יותר טוב, ככה לי נהיה פחות טוב.
זה בא לידי ביטוי גם בהרגשה הכללית שלי, ביחסים הבין-אישיים שלנו – דיברתי פחות, התייחסתי אליה פחות, כל פעם שהיא התחילה לדבר על משהו רציני או כבד, גררתי אותה לכיוון החזק שלי – הסקס. והסקס היה טוב. ואפילו טוב מאוד… אבל יותר ויותר לה ופחות ופחות לי.
אחרי שנתיים זה נגמר… כבר הפסקנו לדבר ועשינו רק סקס… חד צדדי כמובן…
נמאס לה. אני מבין אותה. אני ממש לא כועס, רק כואב – זה עדיין צורב לי – כאב הפרידה ההוא ואולי אני קצת מתגעגע לפעמים…
