ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby's diary

לפני 9 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 18:01

לכולנו זה היה. טוב או רע- זה לא משהו ששוכחים.

אז לא בדיוק היכרתי אותו ולא בדיוק ידעתי על מה הוא מדבר, רק ידעתי שאני נהנית מזה שהוא קורא לי זונה. שזה מסקרן שהוא קורא לי שלושה חורים.

אחרי שדיברתי על הגבולות ואמרתי לו "זה משחק אז אל תהיה קשוח" (לא הבנתי שזה הכי לא משחק).

הוא אמר לי להתלבש כמו זונה זולה וחשופה. לבשתי שורט ממש קצר ומחשוף ענק עם עקב של 14 ס"מ וחיכיתי. כשהוא נכנס הוא התנפל עלי ונתן לי נשיקה ואמר לי שאני נראית כל כך מגרה. הוא הוריד אותי לריצפה והשכיב אותי על הבטן ואמר לי:"תני לי לבחון אותך" והוא עבר על כל חלק בגוף שלי, מהרגליים ועד השיער.

ואז הוא אמר לי לזחול אליו. הוא התחיל לפתוח את המכנסיים שלו והוא היה נורא קרוב. התחלתי להכניס את הכיפה לפה ופתאום פאף! סטירה.

"אני אמרתי לך להכניס לפה?"

"לא, אדוני"

"אז למה את מכניסה?!"

זה שיתק אותי לחלוטין. ואמרתי סליחה. משהו בכוחניות האגרסיבית גרמה לי להיות מרוחקת ומפוחדת.

"עכשיו את יכולה". התחלתי למצוץ כמו ילדה טובה והוא התחיל לטחון לי את הפה.

ואז הוא העלה אותי למיטה, הפשיט אותי וטחן אותי בדוגי. זה לא ממש היה לי נעים למען האמת אבל זה לא היה הזמן להגיד לו להפסיק.

אחרי שהוא גמר לי בפה הוא אמר לי שעכשיו הוא יספר לי משהו.

"את יודעת, כשהייתי קצין בצבא הייתה לי חיילת סקסית בטירוף שהייתי מפנטז עליה המון אבל לא יכולתי לעשות עם זה משהו. ואת כל כך מזכירה לי אותה. אז בעצם... את הגשמת לי את הפנטזיה".

ואז הגיע הסבב השני.

אחרי שבוע הוא שלח לי תמונה שלו עם התינוק שלו מביה"ח. אוטומטית ניתקתי איתו קשר.

גם לי יש גבולות. אני לא יכולה לחשוב על אשה שתלד בכל רגע ובעלה בינתיים טוחן אותי במקום לתמוך בה.

אז מה למדתי?

א. שכל הזמן הזה זה לא היה about me, הייתי הפנטזיה שלו שהוא היה חייב להשיג.

ב. למדתי איך לא שולטים. הוא היה נלהב מדי וכל אדון שקורא לזה משחק הוא כנראה לא מעבר לקינקי רגיל.

ג. שליטה היא לא צעד אלים או תוקפני. אתה לא תוקף את הקורבן, אתה צריך לדבר בשקט, כי לשקט יש עוצמה גדולה יותר.

ד. יש לי נטייה להתעסק עם הגברים הלא נכונים (והרשימה ארוכה).

סיימתי את הסשן משותקת מרוב בהלה ממנו. ידעתי שלשם אני לא חוזרת. ושזה לא מה שאני צריכה.

לפני 9 שנים. 24 באוקטובר 2015 בשעה 6:20

אני יושבת עכשיו ועושה עם עצמי דבר אינטימי, אולי הכי אינטימי שאפשר לעשות לבד. הדבר הזה שלא מדברים עליו ובנות עוד פחות מדברות עליו... אוננות.
אז זה כבר ידוע לכולם שרוב הגברים מאוננים על פורנו ורוב הנשים על הפנטזיות שלהן.
חשבתי היום על אחת הפנטזיות הכי הכי גדולות שלי- להיחטף ולהיאנס.
זו פנטזיה שיש לי מאז שאני ילדה, שתמיד רציתי שיכניסו אותי בכוחניות לרכב כשהעיניים שלי מכוסות ואין לי מושג לאן אני נוסעת, שיוציאו אותי ויקרעו ממני את הבגדים. ואז אני אהפוך לשלושה חורים.
משמעות הדבר היא ברוטליות. וכמובן- קוד ביטחון לא פעיל בסשן הזה.
הרצון שלי בנקודה הזאת לא משנה. מה שמשנה הוא שאני בובת מין קטנה בלי רגשות, מחשבות או רצונות.
ועם כמה שאני אבכה, כמה שאני אצרח, כמה שאני אתחנן- אני בתוך זה.
שבויה, כנועה, ש-פ-ו-ט-ה.

לפני 9 שנים. 23 באוקטובר 2015 בשעה 8:24

בתור סוג של נימף אני יכולה להגיד שגבולות הם כמעט תמיד דבר עביר ולא מוחלט.

יש המון דברים שחשבתי בלעולם לא אעשה ואני נהנית מהם היום.

למה? כי מעל הכל אני נשלטת ע"י היצרים שלי.

ובכל זאת.... מזל מאזניים בוונוס. מלכת היופי והאסתטיקה. ושלא נשכח גם את התשוקה.

תשוקה זה דבר חזק. אולי הכי חזק.

אם כל כמה שאני נימפו מרוסנת, אם גבר יושיב אותי עליו וינשק לי את הצוואר לא ייקח הרבה זמן עד שאני אפתח פה גדול. גם אם אני לא ממש אחבב אותו, גם אם אין לי שום כוונה לראות אותו אחרי זה, אני אעשה את מה שאני מרגישה צורך לעשות.

זה מה שמונע ממני להיות השפחה הכי טובה. קשה לי להתחייב. אפילו כשאני מוזמנת לחברים לפעמים קשה לי להתחייב להגיע.

אני חיה בתוך בועה של עצמי. בועה עם לא מעט Darkness עצמי. בועה שבה מוצץ וקוקיות זה מאסט והצלפות מתקבלות מאוד יפה אבל עם הרבה התבכיינויות.

אני מאמינה שברגע שאוכנע סופית אני אחזור להיות שפחה טובה ולא מתהוללת.

לפני 9 שנים. 22 באוקטובר 2015 בשעה 18:04

אז יש לי סוד קטן ומלוכלך... אני משפריצה.

זה לא משהו שהייתי פותחת שיחה איתו ואומרת:"היי, אני ילדה בת 22 ואני משפריצה".

גיליתי את היכולת לפני שנתיים, כשהיה לי חבר. היינו בחופשה של שבועיים במזרח והיה לי זמן למשחקים. הוא ירד לי ופתאום שמעתי אותו אומר "ווואווווו" והרגשתי רטיבות. חשבתי בהתחלה שזה ממנו ואז הוא אמר שהוא ראה אותי נוזלת.למען האמת תמיד רציתי לדעת לעשות את זה. כשהייתי מתבגרת נתקלתי בזה בפורנו. זה היה משונה ומגרה ובעיקר ידעתי שאני רוצה גם. אבל אין לזה שיטה.

מן הסתם, כל אחת יכולה. אבל רוב המחסומים הם כנראה יותר פסיכולוגיים, מאחר ודרוש חיבור עמוק למיניות.

אז למי שלא יודע, זה נוזל סיכה שיוצא דרך הנרתיק. התופעה ידועה כבר מאות שנים ובהתחלה ייחסו את זה לערמונית נשית. בשנות החמישים כשנתבע המונח נקודת הג'י הניחו כי זה מה שיוצא כתוצאה מגירוי המקום. אולם עד היום לא הוגדר בדיוק מה הנוזל הזה, שדרך אגב- זה לא שתן.

במקרה שלי..... אני מזרקה קטנה.

בהתחלה הייתי סתם מרטיבה ואז ההשפרצות שלי נהיו זרמים בקשתות שממלאים את כל הרצפה. כבר קצת התייאשתי מלאונן על מיטה אז אני מורידה את עצמי ישר לרצפה.

אני אוהבת ללקק את זה ולהתפלש בזה. זה דבר ממש נעים לגלות על עצמי.

שאני יותר צעצוע ממה שאני חושבת.

לפני 9 שנים. 22 באוקטובר 2015 בשעה 10:31

אני חולה מספר ימים. כל כך חולה ששחררו אותי הביתה.

בדיוק הזמן לחשוב על כמה זה מתסכל שאין מי שדואג לי. שנותן לי תרופה ומחזיק אותי כשאני מתעלפת מרוב תשישות. שעושה לי אמבטיות ומלטף אותי עד שאני נרדמת.

 

קראתי לפני כמה ימים מאמר על Daddy issues. על פי כל הסימפטומים- אני חולה. אולי המחלה היותר כואבת מביניהן.

 

 

לפני 9 שנים. 18 באוקטובר 2015 בשעה 8:31

זו תחושה שמלווה אותי כבר הרבה זמן והתבררה לי לפני כמה ימים.

אז מה זו חסימה בשבילי? זה לרצות משהו כל כך הרבה ולדעת שהוא גם בלתי מושג.

זה נובע מפחד,פחד מלהיות מאושרת וחופשיה, פחד מלהיות אמיתית עם עצמי במאת האחוזים וגם פחד להגיע את הלא נודע ולגלות שגם זה לא מה שכל כך חסר לי.

אני בטוחה שמה שכולכם חושבים לעצמכם זה "מה שחסר לך זה פסיכולוג!" (שדרך אגב... גם פסיכולוג זה דבר מפחיד בעיני).

אז זו גם ההזדמנות שלי להגיד סליחה שאני מסננת אתכם ולא עונה להודעות. זה פשוט מרגיש לי קצת לא נכון כלפי עצמי (לא משהו שאתם עשיתם).

השאלה איך מבטלים חסימה...

זו לא החסימה הראשונה שאני מרגישה.

אף פעם כמעט לא הצלחתי לגמור עם גבר בזמן פעילות מינית.

מישהו מבוגר שהיה לי רומן איתו אמר שזה נובע מסיבות רגשיות. זה פחד מאינטימיות? אולי.

אני מרגישה שאני יותר שקופה מאז שהתחלתי להיות נשלטת. גם כלפי עצמי. אבל עדיין.. גם חלון שקוף הוא קשיח ובלתי עביר.

 

לפני 9 שנים. 15 באוקטובר 2015 בשעה 11:20

רציתי קצת לדבר על הפנטזיות שלי היום.

בגלל שהייתי ילדה בודדה, הייתי משחקת הרבה עם בובות. הייתה לי כל בובת ברבי אפשרית.

כשהייתי בת חמש כבר היו לי תחושות מוזרות. גם לא ידעתי להסביר לעצמי מה זה. זה כאילו שידעתי דברים מבלי לדעת אותם.

המינוח הנכון הוא SENSE.

היה לי משחק שבו הייתי מביאה את הברביות למצב מאוד אינטימי. זה היה עושה לי משהו שיש להם חזה.

בשלב יותר מאוחר (הייתי בת 7) היה מי שדאג לגרום לי לקלל (בכל זאת, בית ספר...) ופתאום כל הברביות שלי הפכו לזונות, וקן היה משתמש בזה. לא שבאמת הבנתי מה זה זונה... רק ידעתי שהיא מקבלת כסף על דברים לא הולמים. המושג הזה הדליק אותו מבלי לדעת למה.

כשהייתי בת 10 כבר הייתי להוטה במלוא מובן המילה. היו רצות לי תמונות בראש. לא ראיתי פורנו אבל הנחתי בערך איך הולך מהלך מיני.

ופתאום... הרגשתי משהו חזק בוער בין הרגליים שלא הבנתי מה זה. אבל הכח הלא מוסבר הזה משך אותי לגעת בו, ללטף אותו, להתענג עליו.

וזה מה שעשיתי.

ואז... הגיעו הפנטזיות. תמימות תחילה, מתוקות ועדינות.

שנתיים אחרי הן כבר נעשו יותר פרועות. חלמתי על להיאנס, להימכר, להפוך לבובת מין כמו שעשיתי מהברבי שלי.

כמובן שזו רק הייתה ההתחלה.

הברביות בשלב הזה כבר עזבו את חיי אבל נשארתי אני עם הפנטזיות הפרועות שלי.

איך בחורה מגיעה למצב שכמעט כל דבר מדליק אותה? כשהיא חיה בסביבה ונילית לגמרי? איך משתלטים על הנמר הזה?

אתה נותן לו להסתובב חופשי ולטרוף כמעט כל דבר שבא לו או שאתה הופך אותו לחתול בית קטן ומפונק?

הגעתי עם עצמי למסקנה שהרבה ממה שאני חווה הוא לא תקין. כל כך לא תקין שהוא ממש WRONG שזה נהיה בשבילי ל-RIGHT ועל זה אני קצת חוששת לכתוב... 

לפני 9 שנים. 14 באוקטובר 2015 בשעה 12:38

אני לא מתביישת להגיד שאני שטחית. דווקא עם כל הליברליות אני לא שטחית כלפי חוץ, אלא יותר כלפי עצמי.

 

אני יכולה להודות שלראות פרק של Sex and the city תמיד יעשה לי טוב (וכן, גם להן לא חסר שטחיות), שלקנות איפור בערך קונה לי את האושר ושאני מרגישה מצויין אחרי הספינינג.

 

אז איך הגעתי למצב שאני מסתכלת על עצמי בצורה שונה מאיך שאני תופסת אחרים?

 

בתכלס... אני אגיד שכבר התגברתי על השלב של "אני יוצאת איתו כי הוא יפה". להיפך- יצאתי עם כמה גברים מאוד מאוד מאוד יפים (חלקם גם דיגמנו בעבר) והבנתי שזה לא מה שעושה לי את זה. אני גם מרגישה לא בנוח ליד גבר מאוד מאוד מאוד יפה שמושך תשומת לב יותר ממני.

 

אבל כלפי עצמי..... אוי ואבוי שאשכח משהו.

 

אני משקיעה בעצמי אולי קצת יותר מדי, אבל אני ממש גאה בעצמי שאני יודעת להודות בזה. 

 

העניין הוא שמעולם לא חיפשתי להיות ממש מגניבה. תמיד הייתי נאמנה לעצמי ולעמדות שלי. גם בתיכון, התקופה שבה כל אחת חיקתה את השניה אני לא הסכמתי להיות חלק מהעדר.

כל בחירה שלי נעשית מתוך בחירה... כמעט.

 

לקחתי החלטות שאני בטוחה ששמו אותי במקום אחר. אבל לי זה לא משנה. אני רוצה להיות אני כי כל שאר האחרים כבר תפוסים.

אני גאה על זה שאני יודעת להסביר מה בעיני המורכבות המדינית והגלובלית היום ויש לי נימוקים, שאני עצמאית כמעט לחלוטין כשאני עדיין בצבא ושאני עד היום ממחזרת (למרות שעזבתי את הקומונה ממש מזמן).

אבל אני עדיין מרגישה שאני לא במקום הנכון לי. תמיד יש לי מידה קטנה של צורך להסתיר. לא להיות עצמי עד הסוף.

עוד לא מצאתי את השלב הנכון.

 

אז כרגע... האשראי מבין אותי הכי טוב.

לפני 9 שנים. 10 באוקטובר 2015 בשעה 7:38

כל הזמן שואלים אותי מה הקשר בין נימפומנית לנשלטת?!

אז אני חייבת להסביר.

זה פשוט- אין קשר!

נימפומניות הן שקרניות, צבועות, מכורות חולות זין שעושות הכל בשביל זה, אבל יש המון הטבות.

אנחנו יודעות לטפל בזין, יודעות לפתות ולהכניס כל גבר לסוג של הלם, אנחנו יודעות לשחק את המשחק ולגרום לך להיות מרוצה.

נקודת השבירה היא גם נקודת ההכנעה. ברגע שתכניע את הנימפו ותשבור את הקשרים הרבים שיש לה על אש קטנה עם גברים והיא תתמסר אליך, אתה רק תיהנה מזה.

אם אתה גם נהנה למסור את הכלבה שלך לגברים אחרים שיטחנו אותה מולך- אתה רק מרוויח.

מבחינת האופי, מן הסתם שיש היפוך של 180 מעלות, שכן נימפו נשלטת בידי התשוקות וההתמכרות שלה ולא על ידי גבר אחד דומיננטי. אבל שוב- ברגע שהכלבה מאולפת על ידיך זה רווח נקי!

 

לפני 9 שנים. 10 באוקטובר 2015 בשעה 7:31

אז יש לי יום הולדת. היום בשנה שכל דקה בו מעצבנת אותי. אני לא אוהבת חגיגות ולא אוהבת בלאגנים, אני אוהבת ליהנות ולסבול בשקט.

למה? כי אני לא אוהבת תשומת לב.

אה, וכי אני שונאת לגדול.

מה אני מאחלת לעצמי? כל מי שקורא את הפוסט שלי יודע....