אז בינתיים, עד שלהוא מחו"ל יהיה זמן אלי (העבודה שלו תובענית...) החלטתי לנסות לצאת עם מישהו שידיד שלי הכיר לי.
בחור מאוד נחמד, בן 27, סטודנט להנדסה, אינטלגנטי, מכבד וג'נטלמן.
הוא לקח אותי לשתות קפה וכמה ימי אחרי הלכנו למסעדה ואתמול לסרט.
הוא לא נוגע בי כמעט בכלל חוץ ממסאז'ים וגם אם כן- סיכמנו שאני חייבת להגיד כשלא נעים לי.
נשמע טוב, נכון? אז אני דפוקה.
הוא מעולה ואני לא רוצה לנשק אותו אפילו.
למה כשלא דורשים ממני בכוח זה לא עובד מבחינתי אבל כשכן דורשים באגרסיביות אני בוכה ונאבקת?
וואו, תודה לך, BDSM, מאוד עוזר לי...... עשית עבודה מעולה בלדפוק לי את האישיות!
זה בדיוק השלב שאני מגלה כמה הבעיות שלי להיכנס למצבים אינטימיים חמורים.
כמו זה שאני לא מסוגלת לראות סרט רומנטי (ולא רק בגלל שהוא סביר להניח גרוע).
זה לא שהוא נראה רע........ אז מה הבעיה שלי?
אני לא בטוחה שלהתחיל את זה הפוך (סטוץ) היא הדרך הנכונה, אבל יכול להיות שזה הקאפ (או יותר נכון פאק( אוף טי?
