ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby's diary

לפני 7 שנים. 21 בפברואר 2017 בשעה 20:31

אני באמת מאמינה שהוא כזה. אני יודעת שיש בתוכו חיה קינקית שמחכה להתפרץ החוצה ולהסתער אבל הוא לא יודע איך. זה גורם סביבתי.

ככה זה כשחיים בצפון חיים רגילים ופסטורליים. אמא אחות ואבא מהנדס. מצפון תיפתח הרעה?

אבל כשאני מגלגלת בחזרה את הגלגל לאחור וחושבת על כמה אלמנטים... כמו זה שהוא קורא לי חתלתולה (בדרך כלל זה רק מיצי)והוא אומר שהוא זאב, איך שהתחיל המגע המיני בינינו "ואני מפליק לך רק כי את אוהבת" (ב.... סדר), האימג' הזה שלא יוצא לי מהראש שלו ושלי הולכים ביחד בחושך לאוטו והוא מפוצץ לי את הטוסיק עם ספאנק ואני נותנת לו סתירות בלחי בשביל שימשיך (זו הדרך הכי טובה לחלץ ממנו תגובה ויחס). שאני מציקה לו והוא אומר לי "עד עכשיו הייתי נחמד אליך" ואחרי שאני ממשיכה להיות סוררת הוא אומר שאני ילדה רעה ואני נמסה כמו מרשמלו על האש מבפנים.

כמו זה שהוא קרא לי תינוקת שלו ונישקתי אותו באדישות בשביל שלא ישים לב שהוא פגע בדיוק איפה שצריך לפגוע, כמו זה שהוא ביקש ממני לעשות קוקיות והוא משך לי בהן, כמו זה שהוא קשר אותי עם האזיקים הוורודים שלי.

אז אתה באמת חושב שאתה לא קינקי ואני סתם סוטה???? חי בסרט, אתה בדיוק כמוני אם לא יותר...

אני רק צריכה את הטאץ' הקטן הזה בשביל להפוך אותו סופית לשולט שתמיד רציתי שיהיה לי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י