הסגר נותן זמן. המון זמן למחשבות.
אחד המחשבות שאני מריץ במוחי בימים האחרונים זה הפרשי גיל וכביכול ההצטיירות כ"צעיר"..
אני פה, אני מדבר,מתחבר ומשתף ומדי פעם ככה מנסה למצוא חברים חדשים או להכיר אנשים.
הבעיה זה שתמיד מגיע השלב, השאלה על הגיל... ואז הכל משתנה,לא משנה אם ניהלנו דיון עמוק נפשי ובוגר ומדהים.
בשניה שאנשים מגלים בן כמה אני הכל משתנה.
"אתה ילד, מה אתה יודע?"
"תגדל קצת תבין לבד"
" אני לא פדופילית"
אלה חלק מהתגובות והסגנון שקיבלתי מאנשים, כמובן יש את האהוב עלי:
"יא צעיר מה אתה עושה פה, אתה לא מבין כלום ולא תבין כלום"
נכון. אני צעיר.. נכון אני בן 24 כולה.. זה אומר שאתם יודעים משהו עלי? זה אומר שאתם יודעים מה אני עברתי בחיים? זה אומר שאני לא מבין על עצמי? מבין את העולם הזה?
אני לא מתיימר להיות בעל ניסיון וידע של 50 שנה. אבל יש.. וגם אם אין, למה לזלזל? למה לצחוק ולפעמים אפילו לקלל?
אחרי מחשבות כאלה עולות המחשבות על טיב האנשים פה. על טוב לב של האנשים פה.
מקווה שאני טועה במה שמאמין בו כרגע על האנשים.