כמו תמיד כשהמים זורמים על הגוף, החלומות מתחילים לעלות.
שנינו מתכרבלים על הספה, רואים את הסדרה האהובה עלינו. שנינו ערומים אבל את, עם הקולר האהוב עלייך. הרצועה מחוברת ואני איתה ביד. הפלאג שלך עמוק בתוכך, והשלט שלו? אצלי ביד..
פעם בכמה זמן הוא קופץ לחיים. גורם לך לקפוץ בהפתעה ואחרי כמה שניות לגנוח...
את כל פעם מנסה לעלות עלי, להרגיש אותי בתוכך במקום הפלאג. להרגיש אותי ממלא אותך. אבל לא...
כל פעם מקבלת מכה, פעם אחת על החזה, פעם אחת בין הרגליים.
הפרק ממשיך והעינוי נמשך.
את מסתובבת אלי במבט מתחנן. בבקשה... אני צריכה אותך.
אני מתקרב ונותן לך נשיקה, ברגע שהשפתיים נפגשות את פותחת את פיך ונותנת ללשון שלי להיכנס.
שניה אח"כ את מנסה שוב לעלות. גם הפעם זה לא הצליח. אבל הפעם זה לא מכה אחת.
אני מתיישב ומושך את הרצועה, גורר אותך לרצפה.
שולף את הפלוגר שהכנתי מבעוד מועד( מכיר את הכלבה שלי). ומתחיל להכות את הישבן החמוד שלך. שוב, ושוב, עד שכולו אדום ואת צועקת מכאב.
" אני מתנצלת!!" את זועקת לי.
אני לא אומר כלום ורק מחדיר את עצמי אליך, בדחיפה אחת עד הסוף.
הפה שלך נפתח וגניחה חזקה בורחת החוצה.
המים בשלב הזה נהיו קרים כי שכחתי להדליק דוד... אצטרך לחזור לחלום בהמשך