מחשבות ורגעי מנוחה.

חודש שלם בחפירות ארכיאולוגיות.

חודש שלם של לקום בארבע בבוקר.

חודש שלם של לעבוד קשה המון שעות.

חודש שלם של לשבור את הידיים וכאבים בגוף.

אבל..

המון חוויות,

המון צחוקים,

אנשים מחול,

אנשים מהתואר.

ובפנים יש טיפה קנאה באנשים שמתחברים.

אנשים שנהיים ביחד.

לא כי הם שכבו או משהו.

כי הם לא לבד.

כי הם מרגישים אחד את השני.

מרגישים את העור,

מרגישים את העצומה.

ואני?

נהנה מהעבודה,

נהנה מהחברים שיש,

מהחברים שנהיו,

ועדיין השדים קופצים לראש..

בכל מקום...

לא נותנים מנוח...