בחפירות תמיד יש מנהל שטח ועוזר מנהל שטח.
המנהל שטח מחליט את הדברים, מוודא ומנהל מן הסתם את השטח.
עוזר מנהל שטח מן הסתם עוזר במה שצריך.
כחלק מההכשרה שלי בארכאולוגיה עכשיו לומד לעזור לנהל שטח כדי שאדע לנהל שטח משל עצמי..
אבל היום, המנהלת שטח חולה.
אז אני מוגדר מנהל שטח.
האחריות עלי.
ההחלטות שלי.
הוידוא שלי.
ואני אוהב את זה!
אני מת על אחריות,
מת על לנהל.
כשסיפרתי להורים אמרו "ברור, נולדת לנהל". והמוח העקום שלי ישר חשב על שליטה.
למה אני כל כך אוהב להיות שולט? למה הנטייה שלי מלכתחילה היא לשם?
והיום הזכיר לי.
אני אוהב אחריות,
אני אוהב לקבל את ההחלטות.
פה לעשות ככה,שם לעשות משהו אחר.
לראות את התמונה המלאה ולנהל את המשימות.
ככה מבחינתי גם שליטה,
האחריות על הנשלטת. על השלווה שלה, הביטחון, העונג, הבטיחות.
וזה גם מי שאני חושב שתתאים לי.
מי שתקבל את ההחלטות שלי, שתחכה למשימה/פקודה/מטלה הבאה.
בכל דבר, בין אם זה במיטה ובין אם לא.
בתוך זה אני חושב שהגיע גם האהבה שלי לשליטה מחוץ למיטה.
כל היום עסוק בהחלטות ואחריות אז בא לי שיפנקו אותי.
שיכינו לי אוכל. שיכינו לי קפה. שיעשו לי מסאז'
כמובן שבתוך זה כחלק מהאחריות שלי זה גם לפנק את הנשלטת שלי. לדאוג שיהיה לה טוב.
לסיכום? חפרתי.. תרתי משמע.
נ. ב דרושה נשלטת שתדאג לי ואני אדאג לה. שתהיה שלי ואני אהיה שלה.
שיהיה לכולם יום נפלא ומלא באחריות או קבלת מרות 😎😎😎