מחשבות ורגעי מנוחה.

אין כמו רגעי שבירה...

כאלה שפשוט אתה מבין שחרא...

מבין שלאחרים יותר טוב פי אלף...

כמו הרגע הזה ששלושה חברים מהעבודה.

מדברים במשך ארבעים דקות על כמה התחילו איתם( גם בנים וגם בנות).

וכמה הזדמנויות היו להם.

וכמה רודפים אחריהם.

ואני ישבתי שם ואמרתי, סעמק... 

לא התחילו איתו כבר איזה חצי שנה. 

לא כלום.. 

אז אחד מרגעי השבירה הקשים. 

שמתחילים עם כולם ולא איתי...