מחשבות ורגעי מנוחה.

אני כבר מזמן מצאתי לעצמי מסורת בדרך לעבודה. 

אחרי שהוצאתי את האופניים, ארגנתי הכל. 

פותח את השיר Helvegen בטלפון.

שיר ששמעתי לראשונה בסדרה "ויקינגים". שיר ששם מושמע ביציאה למלחמה.

המילים, המנגינה נכנסו לראש שלי.

אז עכשיו? כל פעם שאני יוצא לעבודה, או כל סיטואציה שאני יודע שתהיה קשה, ללא מנוחה, מעייפת, שוחקת, מעצבנת ועוד הרבה תיאורים.

אני שומע את השיר הזה.

וזה מרגיע, מוריד לי את הדופק, נותן לי לנשום לפני שמתחיל.

בסוף השיר הזמר אומר:

"Cattle die, kinsmen die, the self must also. die. I know one thing that never dies. The reputation of each dead man."

וזה כל כך חזק בעיני אחרי השיר הזה, ובכללי. בסוף כולם מתים, בעלי חיים, צמחים וגם אנשים. אבל מה שלא ימות זה הזיכרון, זה המעשים שעשית, החיים שחיית, המוניטין שצברת. וככה אני חי את חיי, חושב על עכשיו, עושה את המעשים הטובים שלי בשביל עצמי, עוזר לכולם. ובסוף? אחרי שאמות? לפחות יזכרו משהו...

ממליץ לשמוע עד הסוף, גרסה מהממת עם המילים.