יש לא מעט שלא מצליחים להתחבר להשפלות שחושבים שזאת דרך של השולט להקטין או להנמיך את הנשלטת אבל בדיוק ההפך הוא הנכון. רק מי שבאמת חזקה יכולה לרדת למטה ולהרגיש את עוצמת הסגידה ואת השייכות.
במילים של "ספקית החורים":
"אם היו מבקשים ממני לחשוב על נישוק כפות רגליים בעבר סביר שהייתי מגלגלת עינים או נותנת מבט של סלידה, אך הגילגול הזה שונה, משהו קרה נפשי חייכה, הוא קילף עוד קליפה, אפילו שלא ידע על קיומה העומק של הדום בתוכי מעניק לי את היכולת לראות מחוץ לסיטואציה, להביט בצורה עמוקה על הדברים, להבין כי כשאת מניחה שזה מקום נמוך ההפך הוא הנכון זה המקום הגבוה ביותר, לפתע נישוק כפות רגליו מעניק לי כוח, גורם לי לחייך, מותיר עיקצוץ בגבי התחתון בציפייה לרגע המיוחל שבו אוכל להראות לדום שאני מרגישה שייכת, סגידה זה אחד הדברים שלא האמנתי שאעשה בחיי וזה מעביר בי צמרמורת כזו נעימה משחררת, מכניס אותי למקום לא מוכר כזה שגורם לי לרצות להישאב עוד ועוד, להעניק ממה שאני מקבלת, השקט הזה כשאני לרגליו של הדום, זה השקט עליו אני מייחלת כבר שנים, הרגע המזוקק הזה שבו אני למטה אבל בעצם הכי גבוה שאפשר, לרגלייך דום"
