(בפוסט הקודם הבטחתי לפרסם את כל הסשנים שהיו ביום כייף המטורף הזה במדבר. אז הנה הפוסט הראשון בסידרה)
"את מוכנה? הסשן המנטלי כבר מתחיל" אמרתי.
"מתחיל? על מה אתה מדבר? איפה עכשיו אתה רוצה שאני יתפשט, או שאשתין או אגמור, איך? ומול מי?" אמרה בפרצוף נכנע המקבל את מר גורלה.
"כן. הסשן כבר התחיל", אמרתי והיא עדין לא מבינה. מסתכלת לצדדים ופתאום היא שומעת שהטלפון מחייג מהדיבורית של הרכב.
---------------
חזרנו לרכב אחרי עוד סשן מטורף באמצע שום מקום כחלק מיום כייף במדבר, של אין סוף סשנים מנטלים ופיזיים שגרמו לנו לרחף בעולם שכולו אושר בדסמי טהור והרגשתי שזה בדיוק הזמן הנכון לעשות את מה שכבר כמה ימים תקוע לי בראש.
מי שמכיר אותי יודע שאני אף פעם לא עושה את אותו הדבר פעמיים.אני כל הזמן מחפש להמציא את עצמי מחדש. אני חי ונושם שליטה, בעיקר מנטלית, שזה אויר לנשימה עבורי וזה כ"כ הרבה מעבר לסתם ריגוש. אלו המקומות בהם אני מרגיש שאני באמת חי. אלו המקומות שאני מרגיש שאני באמת אני. כמאמר הקלישאה, זה שאני נושם לא אומר שאני חי ובאינטרפטציה הבדסמית שלי זה שאתה מסשן לא אומר שאתה שולט, אלא אם הצלחת לשלוט להן במוח ובלב. כל השאר זה בונוס.
מודה שהתלבטתי לא מעט אם לעשות את זה אבל מהרגע שהחלטתי המתנתי לרגע הנכון וכשנכנסנו לאוטו הרגשתי שהגיע הרגע וזו השעה.
________________
מבלי שהיא מספיקה להבין מי נגד מי וכמה כמה היא שומעת קול נשי מהצד השני "דום שלי..." אפשר היה לראות על הפנים שלה את ההלם , השוק, ההפתעה, הטירוף, ציפייה , המבט של כמה רחוק אתה עוד רוצה ללכת חולה נפש שלי. אפשר היה גם לשמוע את ההתרגשות, הצפייה ואפילו את החרמנות בקול המקסים והכל כך מיוחד של השפחה מהצד השני של הקו.
לא הכנתי אותן לזה בשום צורה. אף אחת מהן לא חלמה אפילו להיות בסיטואציה כזאת בטח שלא עכשיו.
______________
מעולם לא עשיתי את זה. תמיד הייתה חומה סינית בין הנשלטות האקטיביות שלי (אלא אם זה היה קשר משולש). הכללים שלי היו תמיד מאוד ברורים בנושא, אפס אינטראקציה ומקסימום קינאה בינהן.
איך שהתחלתי לבנות את הקשרים שלי מול השפחה והמשרתת הבנתי שאיתן אני הולך לעשות את זה אחרת. אני בשום צורה לא רוצה שתהיה קינאה בינהן ואני מאוד רוצה שהן תכרנה האחת את השניה ושהן תפרגנה האחת לשניה.
____________
אני מוצא את עצמי נוהג ומקשיב לשיחה של שתי המדהימות שלי שבתקופה כ"כ קצרה הצליחו להכנס כ"כ עמוק לתוך הלב שלי. לא חושב שהן מבינות מה הן בשבילי וכמה אני מקבל מהן , לא פחות משאני נותן.
הן שונות, כל אחת ממלאה אצלי צורך אחר אבל יש גם מכנה משותף מאוד ברור בינהן, ללא ספק שתיהן רגישות בטירוף ועם לב הענק, בנוסף, הצורך האמיתי שלהן לעשות, לתת ולשרת אותי בצורה הכי טוטאלית שיכולה להיות.
_____________
השיחה בינהן קולחת, המתח שהיה באויר נשבר די מהר והשיחה כבר הגיעה לשיתוף בחוויות מסשנים שהיו לכל אחת מהן איתי. הרגיש לי קצת כמו שיחת גברים בצבא שחולקים את הזיונים שלהם עם החבר'ה רק שפה אני הייתי נושא השיחה.
די מהר הן הגיעו למסקנה המתבקשת שאני חולה נפש ושהן חולות לא פחות על זה שהן נמצאות עם אחד כמוני.
ריגש אותי במיוחד הפירגון המקסים שהיה בינהן. הייתה שם כנות וזה לא בא מרצון לרצות או למצוא חן. הייתה בינהן גם הסכמה שזה קצת מוזר ודיי כייף לשמוע את הקול שמאחורי המילים והתמונות בבלוג.
____________
כשאני מנתח את הדברים לאחור אני מבין שהסשן הזה התחיל בזה שרציתי לשחק להן במוח והסתיים בזה שבעיקר שיחקתי לעצמי.
ללא ספק סשן מנטלי אחד החזקים שהיו לי.
תודה לכן שפחה ומשרתת שלי על שזרמתן, אפשרתן, שיתפתן ... ובעיקר על כל מה שאתן בשבילי.