אחד הסשנים שאני הכי אוהב לעשות זה סשן איבוד החושים. בסשן הזה אני לוקח להן חלק מהחושים מה שגורם לשאר החושים להתחדד. בסשן הזה שחקתי לשפחה עם חושי הראייה , השמיעה והמישוש. זה סשן מנטלי אחד החזקים שבדרך כלל גורם לכל החרה לצאת החוצה. עשיתי את אותו הסשן גם לשפחה וגם למשרתת שלי וכל אחת מהן חוותה אותו בצורה ממש שונה. כל אחת מהן לקחה מהסשן הזה משהו אחר. תודה לכן מדהימות שלי על כל מה שאתן בשבילי.
במילים של שפחת הסטיות:
בלעתי את הדום עם העיניים שלי כשהוא גהר מעלי וכתב על גופי. הייתה בתנוחה אינטימיות הזו הרגישה לי קדושה ברמה מסוימת ולא הצלחתי להסתכל לדום בעיניים. הדום "פתר" את העניין כששם לי את כיסוי העיניים שהשפעתו הייתה מיידית. הנשימות שלי נעשו יותר ויותר כבדות והפה נפתח כדי לקבל יותר חמצן לריאות. המוזיקה באוזניים הוסיפה לתחושות מנוגדות של מודעות עצמית וריחוף.
בלי אזהרה, הדום התחיל במתקפת מגע. פעם שורט, פעם מלטף, שורף ומכאיב שוב ושוב. גופי בער בציפייה וחרמנות. בין לבין, הרגשתי כמו מסוממת שרק מחכה למנה הבאה. עוצמת הצורך בדום הייתה מהממת.
מידי פעם הצלחתי למלמל את שמו (דיבור לא היה אופציה בכלל). הרגשתי כל כך זקוקה ונואשת. התודעה שלי ריחפה לה אי שם והגוף כל כך היה זקוק לשחרור שיכול להגיע רק מהדום. הייתי זקוקה לכל מה שהדום נתן לי, והוא נתן בלי סוף. הייתי עיסה מבולגנת של צורך אדיר ומזוקק. התחננתי כל כולי בלי מילים.
בדיוק ברגע הנכון, הדום נתן לי את הפורקן שהייתי זקוקה לו כמו חמצן ונתן לי את האורגזמה המנטלית הכי חזקה שהייתה לי אי פעם.
כשהסשן הסתיים, לקח לי זמן לנחות בחזרה במציאות. כשהזזתי את הידיים, הן רעדו מעוצמת זרמי חשמל שעברו בהן. מעולם לא חוויתי דבר כזה. הדום החליף את תחושת חוסר האונים ברגע אינטימי מיוחד כשנתן לי לשתות.
חייכתי. ואז הדום שאל איך היה. זו הפעם הראשונה שלא הייתי מסוגלת לענות לדום. רציתי לומר לו שהיה מטורף, שאני עוד לא מעכלת, שהוא מושלם, אבל לא יכולתי לומר מילה. הקושי ומערבולת הרגשות הציפו אותי לרמת בכי. הדום היה כל כך הוא ופשוט הכיל אותי בדיוק כמו שהייתי צריכה. התפרקתי והוא הרכיב אותי בחזרה.
