הרבה זמן לא כתבתי כי רציתי לעשות דברים אחרים , אוהב להמציא את עצמי מחדש כשמרגיש שנהיה לי שיגרתי אז עשיתי בפורמטים ופלטפורמות אחרות אבל התגעגעתי לכתוב כמו פעם (מי שזוכר ומכיר יקיר ומי שלא , נעים להכיר מקיר לקיר) וגם קיבלתי לא מעט בקשות ... (תודה) אז החלטתי לחזור ולכתוב את עצמי לדעת בפרי סטייל, מה שיוצא אני מרוצה.
והיום בא לי לכתוב על סשן מסוג אחר. זה לא סשן שמשפריצה לה מזרקה למרחק שני מטר מבין הרגליים וזה לא סשן שנשארים עליו סימנים בישבן אבל זה בהחלט סשן שנתן לי ספאנק חזק בלב. זה סשן שמוציא את הארוס מהדום שבניגוד לסשנים האקסטרימים של הדום סוחטים כל טיפת רגש מנטלי שאפשר.
כשנתתי לה את המשימה היא הייתה קצת בלחץ.
"אני לא יודעת אם אצליח, ואני לא יודעת איך זה יצא" למען האמת זה נשמע מאוד פשוט אבל זה לא.
זאת משימה שלא נכון לגשת אליה מהמקום הטכני כי זאת לא תחרות "נשלטת נולדת". צריך לתת לתחושות הפנימיות להוביל ואז יכולים לצאת דברים שלא הייתם מאמינים שקיימים.
התרגשתי מיד שכראיתי שהיא שלחה את הסרטון ברמה של ילד בן 16 שרואה בפעם הראשונה פיטמה זקורה. בגלל שלא כ"כ הייתי במצב שיכולתי לצפות בו, רצתי לשירותים לצפות בו במחתרת (מה שרק הוסיף לריגוש).
לחצתי פליי, ומיד ניגלו לפני הפנים של הילדה הקטנה שלי שאני ככ אוהב והתחיל להתנגן לו השיר ברקע. השילוב של שני אילו גרם לבום הראשון בלב ולחיוך שלא הצלחתי להסיר. וואו, כמה שאני אוהב אותה. נראה לי שבשלב הזה הלב שלי התחיל לרקוד טוורקינג.
היא בחרה שיר של שלמה. שיר עם מילים מקסימות שאמרה שנכתבו בדיוק עלי. כמה שזה מדוייק. כל מילה יושבת בול והכל יחד מתחבר כמו שרק שלמה יודע לחבר בליל של תחושות ורגשות למציאות... וכמה ששנינו אוהבים שלמה.
השיר החל להתנגן לו ברקע והיא התחילה לשיר אותו בקול שני. היא לא נסתה להיות מדוייקת , היא לא התאמצה לשבת על הסולם. היא פשוט התרכזה במילים שהשפריצו לה עמוק מבפנים וזה היה מקסים.
תוך כדי היא רקדה מדי פעם, שחקה בשיער המושלם שלה, חייכה את החיוך המהמם שלה, ועשתה תנועות שמתאימות למילים. העינים שלה זזו בין המילים שקרה מדי פעם בצד לעומק המצלמה כאילו מבקשת להסתכל לי עמוק בעיניים ומשם ללב.
הרגשתי שהיא שרה לי. שרה אותי. שרה בשבילי. זה בא לה באופן הכי טבעי. ופה היה הקסם. יצא שם ממנה משהו אחר. רגש אחר. רגש שלא היכרנו ולא חווינו. שם רחפנו שנינו באויר. היא כשהיא שרה לי ואני כשצפיתי בה.
בדסם יכול לכלול השפלות , קשירות, כאב, שעווה ועוד לא מעט דברים שכל אחד יכול להביא אותנו לשיא או בשפה הבדסמית לספייס. אבל יש גם עוד דרכים להגיע לשם. בסוף הסשן הזה הרגשתי שהגעתי לספייס ריגשי , ריחפתי באוויר עד שנחתתי בדיוק כמו בסשנים פיזיים ואולי הרבה יותר.
"יש בך שיר שעוד לא נכתב"
