לפני שנה. 21 ביוני 2023 בשעה 14:20
אני זוכר סשנים כרצף של תמונות
כל תמונה היא מצב קפוא שאני מביט בה כמתבונן מהצד.
תמונה אחת מהסשן האחרון שתקועה לי בראש.
אפילו צילמתי אותה.
אני יושב זקור על הספה.
כל בוהן שלי נמצצת בנפרד אחרי שדרכה על פרצוף אחר.
כמה רגעים קודם הרגליים היו בנעלים שהוסרו והוסנפו יחד עם הגרביים.
התחושה הזאת שמסניפים אותי במקביל בתשוקה שכזאת גרמה לקצרים במוח.
זה שכל רגל זוכה לטיפול הראוי לה מלשון אחרת גרמה למפלצת הסדיסטית שבי להתעורר.
כמו שאני יודע ללחוץ על נקודות של מי שאני שולט אני יודע גם על אילו נקודות שנלחצות יכולות להטריף אותי.
כמה רגעים אחרי כל אחד מהישבנים הלבנים כבר זכה לטיפול ראוי לו ע"י הקיין.
הרבה (מדיי) זמן שלא הרגשתי כך.
תודה 🙏
