לפני 9 שנים. 1 בנובמבר 2015 בשעה 20:11
בעיניי רוחי אני רואה את התמונה האיטית של קליע החודר מצד אחד ויוצא מצד שני ומשם הוא חודר בשנית ויוצא וכן הלאה עד שהוא מאבד את כל העוצמה שלו ונופל.
כך אני רוצה לחדור לך למוח כמו קליע שעכשיו נורע ולחפור שם תעלה המחברת בין כל העונות.
משם להמשיך ללב. גם שם החדירה חדה אם כי יותר רכה מכילה ועוטפת.
אחר כך לתחת. קודם לחדור לשיכבה החיצונית. להצליף בו עד שיהיה אדום ומוכן עבורי.
אחר כך לחדור פנימה ולהרגיש אותי משפד אותך כמו גוש בשר עסיסי ומלא תאבה.
משם אל הפה, לתת לך לינוק את חלב התמרים שגופי מיצר
ורק בסוף אחרי שחדרתי למוח, ללב, לשאר החורים ולנשמה רק אז לחדור לך לכוס ולהשאב לתוכו
להבלע בו ולתקוע שם יתד
