בנוסף לחיבתי העזה לשדיים שכבר כתבתי עליה בעבר יש את אחותה הגדולה, חיבתי העזה לעכוז, תחת , ישבן (או לשלושת יחד).
הלוואי והייתי מוצא את המילים כדי לתאר עד כמה שתחת ובמיוחד החור (השחור מאחור חח) מגרה אותי.
התחושה האלוהית הזאת שהוא קטן ומקובץ ואני חודר אותו , פולש , כובש, מרחיב , משפד ומכניע אותו.
והוא, החור המסכן שבדרך כלל רגיל לתנועה בכיוון ההפוך לא יכול לי. בהתחלה הוא נלחם נאבק , מנסה להתנגד, אבל במלחמה הזאת הוא יודע שהוא יפסיד מראש.
כי ברגע שאני רק רואה אותו אני נהפך לחיה. חיה שכל מה שהיא רוצה זה לטרוף ולא שום דבר אחר.
ואז מגיע השלב של אחרי הכיבוש. אחרי שחבר חדרתי אותו והוא נכנע . בשלב הזה כבר ברור לו שהוא לא יכול לי אז הוא מרים ידיים ונכנע מתרחב מפסיק להלחם ומתמסר להנאה.
את השלב הזה אני הכי אוהב, השלב שאחרי הכיבוש, השלב שבו אני עושה את סיבוב הניצחון מסביב לכיכר וכולם מריעים לי כמו לגלדיטור אחרי ניצחון מוחץ.
ואז אני יוצא ממנה ומביט בו שוב. בוחן אותו מקרוב. כמה שאני אוהב לראות אותו פעור , פתוח כל כך כנוע. כל כך מגרה.
ואז מגיע השלב של קצירת הנצחון (או שלב ההזרעה , איך שתבחרו) אני מתנפל עליו בפרעות שוב משפד אותו ללא רחמים , כל פעם נכנס יותר עמוק עד שאין כבר לאן להכנס ובסוף מתפוצץ הכי חזק בפנים ומרוקן את "שארית הפליטה" עד אפיסת כוחות.
תודה לנשלטת שהסכימה לתרום את התחת המושלם שלה לפוסט (תודה לכל האחרות ששלחו גם תמונות תחת מגרות שלא הפסקתי לאונן עליהן) ותודה לבעלה שצילם (גם אם לא בדיוק ידע מה מטרת התמונה)
נכון שתחת מושלם כזה לא רואים כל יום?
אשמח לשמוע את דעתם ...
