היא עומדת מול המצלמה בדיוק בזוית שביקשתי. אני נהנה להביט בקימורי גופה הכל כך סקסי.
אחרי תקופת צום לא קצרה רואים את הרעב בעיניים הכל כך יפות שלה ומריחים את ריח התשוקה שלה שמצליח לעבור בצורה מוזרה דרך רשת האינטרנט.
היא מאוננת בצורה הכל כך מיוחדת לה. היא מבצעת בהקפדה את כל מה שאני אומר לה.
היא מתחננת שאני אתן לה. ברור לשנינו שהיא לא תעיז לעשות דבר בלי רשותי וזה מחרמן אותי ברמות קשות.
מכלבה מאולפת היא הופכת לחתולה מיוחמת שלא מפסיקה לרייר ולהתחנן.
אני פוקד עליה לשים שני אטבים ולאונן חזק ומהר ללא הפסקה עד שאני מאשר. זה מחרמן אותי בטירוף להעניק לה את הכאב בזמן שהיא חרמנית כי אני יודע מה זה עושה לה וכמה היא צריכה את זה.
היא מבצעת בדיוק את מה שאמרתי (כמה שהצייתנות שלה ממיסה אותי) ומתחילה לאונן בסגנון "מהיר ועצבני(ת)".
הגוף שלה מתחיל להתעבת , היא מאבדת יכולת דיבור מה שגורם לנחשון להתחיל להתפשט בגוף שלי. בגלל כל העומס שיש לי בתקופה האחרונה לא יצא לי לאונן מספיק , רק פה ושם אבל לא יותר מזה, לכן ישנם מאגרים בלתי מבוטלים של תשוקה בגופי שמיחלים לצאת החוצה.
היא מתחננת ומתחננת ומתחילה להציע כל מני הצעות בתמורה אבל איך נגיד את זה נהלתי כבר מו"מים בתנאים קשים יותר. אני נותן לה את האשליה שיש תקווה ואולי אני כן יאשר לה מה שיותר מחרמן אותה ומטריף אותי.
היא מביטה את עוד אחד מהמבטים הסקסיים האלה שלה וזה כבר יותר מדי עבורי ואני מרגיש כמו הגיע השעה שהמזרקות המרשימות בקצה רחוב הרמבלס בברצלונה נפתחות בצורה הכל כך יחודית ומרשימה להן עם כל הפירטכניקה ומה שמסביב.
החרמנות שלי גם זורמת וזורמת ללא הפסקה כאילו משהו שכח לסגור את הברז ועוד מעט לא ישארו לנו מים בכינרת.
לוקח לי כמה שניות ארוכות לחזור למציאות ואני רואה שהיא עדיין נאבקת עם עצמה . ביד אחת היא מנגנת בגיטרה וביד שניה מנסה לכתוב לי מילים שמשום מה יוצאות לא הכי ברורות.
היא מתחננת, "יש אישור?"
ואני משיב לה, "יש אישור"
והיא כותבת, "יש אישור לגמור?"
ואני עונה, "יש אישור ..להפסיק!"
