יש לפעמים שתחושת האכזבה עושה תחרות עם הכישלון ושתיהן יחד קוראות לאחותן הקטנה העצבות ושלושתן יחד מכניסות לך אגרוף בבטן ...
לאף אחד לא קל להודות שהוא נכשל וגם לי לא. מצד שני הצלחתי להגיע לאן שהגעתי בחיים רק בזכות היכולת שלי להכיר בחולשותי ובכישלונותיי.
כשאתה מרגיש שאתה מצליח להגיע לרמת השליטה המנטלית שכל כך רצית , כמו שכתבתי פה לא אחת ,"להכנס לה מתחת לעור, לזרום לה בדם, להצליף לה בלב" ויום אחד כל זה מתפוצץ לך בפנים ואתה מבין שאתה חי בסרט זה כואב , עצוב וגם משפיל.
לא קל לי לכתוב את הדברים אבל תמיד כתבתי את האמת שלי פה גם שהיא יפה סקסית וקשוחה , גם כשהיא קשה עצובה וכואבת (כמו עכשיו...).
אני יודע שזה אולי לא מוציא אותי בתור השולט הקשוח הנונשלנטי שרוב נשלטות הכלוב מפנטזות עליו , אותו אחד שאין לו רגשות וגם אם כן הוא לא חושף אותן.
אבל זה לא אני. מה שמניע אותי בשליטה זה הרגש , לטוב ולרע. ומי שלא אוהב אותי כך מוזמן לדלג לבלוג הבא אבל זה אני ואין לי שום כוונה להשתנות.
אני יודע שמלמטה אפשר רק לעלות ... והדקה הכי חשוכה ביום היא רגע לפני עלות השחר.
