ברגשות מעורבים מצד אחד אך עם אמונה אמיתית בצידקת דרכי אני יוצא לדרך חדשה זרועת אתגרים וריגושים שהיו כל כך חסרים לי בזמן האחרון.
אני יודע שכל גבר נורמלי היה מוכן לחתוך 10 ס"מ מהקצה בשביל מה שיש לי (גם אלה שלא ישאר להם כלום 😉 אבל אני לא כזה. אני חייב את הריגוש את המתח ואת העשייה.
אני חייב כל הזמן להמציא את עצמי מחדש אני חייב את האדרינלין אחרת אני מרגיש כבוי ולא משנה מה וכמה אני משאיר מאחורה.
אז נכון זה באמת לא נורמלי וכל פסיכיאטר מתחיל יכול לאשפז אותי על מה שאני עושה אבל זאת האמת שלי וגם אם אכשל בסוף זה סוג של ניצחון עבורי כי עשיתי את זה בדרכי שלי ולא נכנעתי לנורמות החברתיות ולא עשיתי את מה שכולם מצפים ממני לעשות אלה את מה שאני חושב שטוב ונכון לי.
ביני לבין עצמי יש לי את ההגיון המנחה אותי. אני חושב שבדרך החדשה ומלאת האתגרים אצליח להמציא את עצמי מחדש
ואולי גם אצליח לשנות קצת את העולם (או חלק קטן ממנו)
ואולי גם אצליח לעשות דבר או שניים שעדיין אף אחד לא באמת עשה
ואולי אצליח לפרוץ גבולות שעדיין לא נפרצו
ואולי אכשל , זאת בהחלט גם אפשרות אבל לעולם לא נתתי לפחד להוביל אותי בשום דבר שעשיתי כי הכי חשוב לי להיות נאמן לעצמי.
שאני מביט אחורה מלא גאווה על הדרך שעשיתי עד כאן. בגיל צעיר יחסית הצלחתי לעשות בעשר אצבעות מה שאנשים לא עושים בחיים שלמים אבל זה אף פעם לא הספיק לי, הצורך להמשיך ולעשות דברים חדשים עדיין מכנן בי.
אני עדיין רעב ולא באמת רוצה להיות שבע כי זה לא האופי שלי (שובע זה לחלשים). קשה לי לשבת בצד הדרך ולהביט בה מהצד אני חייב לפלס לי דרכים חדשות כי רק שם אני באמת חי.
אז אני יוצא לדרך חדשה , תאחלו לי בהצלחה כי נראה לי שבאמת אצטרך אותה. אולי תתקלו בי גם בפלטפורמות אחרות (אל דאגה אתם לא תדעו שזה אני 😉 ואולי אני אהיה פה קצת פחות בגלל אילוצי זמן (אל דאגה אני לא מאלה שעוזבים וחוזרים) אבל עדיין אמשיך לעבור על הבלוגים של הכותבים הכל כך מוכשרים שיש בכלוב ואולי גם מדי פעם לכתוב.
דרך חדשה ... אני בא
