יש את הנשלטת שרוצה להרגיש ישר
ויש את ההיא שמחכה עד אחרי "החתונה" (שבכלובית עתיקה זה קילור)
יש את הנשלטת שלעולם לא תלך עם נשוי ,פוליגמי, בזוגיות (או שעושה זוגות), או שהיה בקשר בדסמי בשלושה חודשים האחרונים.
ויש את אילו שמספיקה תעודת זהות כלובית כחולה (או במילים אחרות את המילה "שולט" בין סוגריים מסולסלים אבל גם אם "מתחלף", "אחר", או "לא בעסק" לא צריך לעשות עניין).
יש את הנשלטת המנטאלית שחייבת קודם להרגיש שהוא זורם לה בדם ו מצליף לה בלב,
ויש את אילו שחייבות קודם שהתחת שלהן ישנה גוון ושהדרך היחידה שהיא מסוגלת לדבר זה עם גאג בפה.
יש את אילו שאחרי שהחלפתם שתי הודעות ועברתם לערוץ תקשורת קצת יותר מתקדם (מייל, הנגהוט, טרגט, קייק, או יונת דואר) היא כבר קוראת לך "אדוני".
ויש את כל הפמיניסטיות האילו שלא מאמינות שביקשת מהן לא לקרוא לך בשמך הפרטי.
יש את הכלבות הותיקות שכבר ראו (אכלו ושתו) הכל מהכל ומכל הכיוונים
ויש את הגורות שרק עכשיו נולדו (בכלוב) ועדיין נוזל להן החלב מהשפתיים ולא הרגישו את נשיקת השוט וממתינות לשלוט (החרה) הראשון שיקח להן את התמימות לישרוף להן את הלב.
יש את הנשלטת ששולטת מלמטה ועוד לפני שהקשר מתחיל (וכמובן שגם בפרופיל) היא מסבירה לך מה בדיוק לעשות לה , למה ,איך וכמה ושרשימת הגבולות שלה ארוכה ממספר הפוסטים שהיא פרסמה אי פעם
ויש את אלה שכל מה שהן תגדנה זה "כן אדוני".
יש את הנשלטות המוחצנות שאחרי כל מילה שאתה אומר הן כותבות פוסט ועל כל סשן ארבעה.
ויש את אילו עם פרופיל של ארבה מילים במקרה הטוב .
ויש את שבורות לב, המשתעממות , הדרמתיות , המלנקוליות , המשפריצות , ועוד הרבה סוגים שהיכרתי וגם כאלה שעדיין לא.
לכל אילו אני מתגעגע מאודד.
(נכתב מהכלוב שמחוץ לכלוב )
