בראייה לאחר אפשר להבין את הגאונות שהייתה בחשיבה שמאחורי הסכמי אוסלו. ואת זה אומר מישהו שהוא ממש לא שמולני בדיאתיו הפוליטיות (משהו לא ברור באיזור המרכז כמו הרוב ...).
מה שהיה כל כך חכם בהסכמי אוסלו היא העובדה הבסיסית שאתה צריך לתת כדי שיהיה אחר כך מה לקחת. כלומר אם לאויב שלך אין מה להפסיד זה רק עניין של זמן עד שהוא ימצע את הדרך הבאה לפגוע בך ומצד שני שאתה נותן לו משהו בעל ערך יש לו מה להפסיד וכל מערכת קבלת ההחלטות אמורה להשתנות.
אני רואה מוטיב דומה גם בשליטה. רק הפוך. אני אוהב לקחת כדי שיהיה מה לתת...
1. אני לוקח את האורגזמות (איסור אוננות)
2. אני לוקח את הזיונים (בכוס).
3. אני לוקח את הסשנים (כי רק אני קובע מתי , איך , למה כמה ועם מי)
4. אני לוקח את היכולת לתקשר
5. אני לוקח את החופש
אני לוקח ולוקח כי אז , כשאני נותן זה הרבה יותר חזק, טעים, מתוק, עמוק , מנטלי, ועצמתי.
כי אין מה לעשות, לומדים להעריך משהו רק שאין אותו.