הדיאלוג היה בין שנינו. המילים והתחושות הן שלה.
אם אהבתם תפרגנו (לה) על הכתיבה הכל כך שונה ומעניינת.
תהנו,
תמיד כשאתה בא, אני מתחילה בנסיון לגשש ולהבין באיזה מצב רוח הגעת. היום אני חוששת במיוחד. כל היום כעסת עלי ואני לא מגיבה טוב כשכועסים עלי. איכשהו בסוף יוצא שכועסים יותר.
אז קיבלתי עונש מהגיהנום. אבל כמו שאתה אומר,תתמודדי.
עכשיו אתה כאן, באופן וירטואלי לפחות.
נראה לי שהשיחה הלכה לטובתי.
אז נראה לי.
אתה:"התמונה שלך משתינה כלבה... אמממ , את ממש משתפרת"
טוב, יש לי מורה לא רע.
אתה:"הצלחת לגמרי להעמיד לי את הזין. הביצים שלי מלאות בשפיךץ והאדון לא אונן היום. עכשיו התפקיד שלך הוא לשרת את האדון. איך תעשי זאת?"
אני רוצה לשמוע אותו. עצבנית על המקלדת, עצבנית שכל שניה הוא מתחבר ומתנתק.
אנחנו יכולים לדבר? אני שואלת.
אתה:" יש לך פרטיות, אפס?"
אני קמה לבדוק. בעלי רואה סרט. אין לו מושג על הסרט שאני אוכלת.
כן, יש לי פרטיות.
אני מתקשרת. נראה לי שהלה שלי מנסה להשיג את הטכנולוגיה ולהתחבר במורס.
שום דבר שהמשפט הראשון שלא אלי כשעונה לא ינטרל.
אתה:"ממש אכזבת אותי היום. איך יכולת להיות כל כך מטומטמת.אני מבין שהכל חדש לך אבל את פשוט לא מקשיבה.עשית בדיוק מה שאמרתי לך לא לעשות.
מה יש לומר? נאמר כבר הכל.
אתה צודק. אני ממש מצטערת.
אתה:"בהחלט יש לך על מה. אני רוצה להשפיל אותך. אולי תביני כמה חסרת חשיבות את.
אפס. אפס מאופס!"
מעולם לא דיברו אלי כך. הקרב בין השכל לבטן עומד על סף הכרעה. אך החשמל שעובר מהבטן למעמקי הכוס שלי סוגר את הסיפור.
אתה:"כלבה, את יודעת מה שיא הריגוש של האדון?"
אני יודעת מצויין. לגרם לי להרגיש מרכז העולם שלך ובדיוק כשאני בטוחה שתפסתי אותך, אתה ממשיך לבאה בתור.
אתה:"כבר יש לך בראש את מי תביאי בשביל לרצות אותי?"
פאק. שוב הפינה האפלה הזאת. אני אוהבת נשים.מעבר לזה שיכולה לראות את עצמי לגמרי נדלקת מאישה, אני לגמרי מאהבת בחברות אמיתית. אני לא יודעת אם אהיה מסוגלת לצוד מישהי. זה מרגיש כמו רשע טהור. שלא לדבר על הכאב בהבנה שעוד לא היית איתי וכבר אתה מפנטז על מישהי אחרת.
אבל גורלי כבר נחרץ שבועות לפני. אני אעשה מה שיעשה לו טוב. עד כדי כך.
אתה:"אני רוצה שתביאי לי מישהי שאזיין לך מול העיניים. ברור כלבה?"
ברור
אתה:"זה מחרמן אותך?
את רטובה, זונה?"
ברור
אתה:"את תשבי בפינה, מושפלת ותבתכלי טוב טוב איך אני משפד את הזונה שהבאת.
אם תקנאי כמו שצריך, אם תזילי כמה דמעות, אולי... רק אולי , תקבלי פרס וארשה גם לך לגמור.
אבל תצטרכי לעבוד מאוד קשה בשהיל לקבל פרס שכזה."
מה לעזאזל לא תקין איתי? כולי בוערת. מנסה להסיט את תשומת הלב אלי. אני כאן עכשיו. למה שלא תטפל בי?
אתה:"אבל תביני, כל זה לא שווה כלום בלי שהכלבה שאני משפיל לא מצליחה לחדור לי ללב.רק ככה אני מסוגל. להכאיב רק למי שמרגשת אותי. אז כדאי לך להפסיק עם הטעויות"
למה לעזאזל זה מרגש אותי? איך לעזאזל הלב שלי יוצא אליו והשכל שלי מבין את המקום בו הוא נמצא. והכי משוגע זה שאני כל כך רוצה להיכנס ללב של הדפוק בשכל הזה. הכי רוצה שירצה להכאיב לי. אז מי הדפוק מבין שנינו?
אתה:"כדאי שתתחילי לעבוד על זה, זונה. כדאי שכל היום תתעסקי באיך לרצות את האדון."
תראה,אם לא היית שם אותי בקרון רכבת השדים שלך, אולי הייתי פנוייה ללבוש את חליפת הציידת. אני כל היום עסוקה בך, במשימות שנתת, באתגר הבא. נשבעת לך שתוכנית ריאליטי על השבועות הראשונים בחייה של נשלטת, תגרום לרוקי הורור להיראות כמו תלמיד ישיבה.
אתה:"אז תספרי לי כלבה, איך הרגשת כשצילמת את עצמך בשבילי. ותהיי מפורטת, אפס"
אני מספרת, איך שעה רק התארגנתי כאילו מלך השכבה בא לאסוף אותי לפרום. בהתחלה זה היה מאולץ אבל כשנעמדתי מול המראה, מרוצה מעצמי מכך שהשלפוחית שלי מפוצצת ואני חייבת להשתין פתאום קלטתי כמה חרמנית אני, כמה אני מטפטפת.
האיש הזה משגע אותי. וזה מעולה. כל המחסונים ירדו. צילמתי מיליון תמונות. טובות. מרוצה מעצמי, הלוואי שתהיה גאה.
אתה:"אמממ,את בהחלט עמדת במשימה כלבה. והזין שלי לגמרי מגיב לתוצאה.
אפילו מגיע לך פרס. היום מותר לך לגמור"
תודה אדון. אני באמת אסירת תודה.
אתה:"בשמחה כלבה. מגיע לך"
פאק! הוא הורג אותי. סוף סוף רואה תמורה בעמלי. אני מנסה לנסח איך לבקש שירשה לי לגעת בעצמי, שיפעיל אותי כמו בובה.
לפני שמספיקה להסדיר נשימה ולסדר את המילים שנדחפות אצלי על השפתיים הוא מוסיף:
"אבל היום יש מישהי אחרת שמחכה שאגמור ממנה.
לילה טוב מתוקה . }{"
כל האוויר בראותיי משתחרר בנשיפה דחופה .
כוס אמק, מי יכול לגמור עכשיו?
הלכתי לאסוף את הלב שלי.
שטן.
