התכתבנו בהנגהוט והיא סיפרה לי על איך היא שירתה אותי באותו יום. על כל המשימות שביצעה, על הסרטונים ועל המיילים שכתבה שהיו די מושקעים אני חייב לומר. הרגשתי צורך במשהו קיצוני. כך המנגנון הדפוק של פועל ככל שאני מרגיש יותר כך יש לי את הצורך להשפיל ולהוריד יותר למטה. בעודי מערער במה הדבר המטורף הבה שאני הולך לעשות לה כי הבתזונה באמת עושה לי את זה, אחרת שולחת לי הודעה. מיד הבנתי לאן אני הולך לקחת את זה. לפעמים המציאות מביימת את ההצגה הכי טובה של החיים ואנחנו רק השחקים. ידעתי שלא יקח לה הרבה זמן להבין את הסיטואציה.
ואכן לא לקח לה הרבה זמן לשאול אם אני מדבר עם עוד אחת במקביל. עניתי לה שכן. ומאותו הרגע התחלתי להתעלל בה ולהוריד אותה הכי נמוך שאפשר. היא שאלה ואני עניתי. גם לשניה סיפרתי וגם אותה זה חירמן למרות שנסתה לצבוע את זה בצבעים של כחול ומוסר.
לא עבר הרבה זמן והיא נשברה וביקשה שאשחרר אותה ללכת לישון ושאלך לשניה. לא אישרתי. רציתי לראות אותה נלחמת. היא שלחה לי תמונה שלה עם לחלוחית (לא) קטנה בקצה העין ואז הבנתי שזה הזמן לעצור.
גם לסדיסט מנטאלי בנזונה כמוני יש גבולות ופה הרגשתי שעברתי אותם. זה היה לה יותר מדי ואני הרגשתי רע עם עצמי. הרגשתי שנכשלתי. שלא ידעתי לקרא נכון את הסיטואציה. שהלכתי צעד אחד יותר מדי. שהיא נפגעה ובא לי למות כי אני מטורף עליה.
אמרתי לה מה אני מרגיש ושעברתי את הגבול והיא מיד סלחה ונסתה להציג את זה כמשהו הרבה פחות רציני ממה שהיה (מטורף עליה כבר אמרתי?). אבל לא הסכמתי לשתף עם זה פעולה. יש לי יושר אינטלקטואלי ואני משחק הוגן. זה שאני בצד ה"חזק" לא אומר שמותר לי לעשות מה שהתחת שלי בלי לשאת בתוצאות.
אמרתי שאני רוצה שהיא תיתן לי עונש. לא מעניין אותי שאני שולט ושנשלטת לא נותנת לשולט שלה עונש הרגשתי רע עם עצמי ורציתי לאזן את המשוואה וגם לתת לה להרגיש טוב עם הדברים.
היא מיד התחלחלה מהמחשבה , ואמרה שנשלטת לא נותנת עונש לשולט שלה. התעקשתי ובסוף היא הסכימה. ביקשתי ממנה לגרום לי לקנא תוך שאני מתחייב לא להשתמש בדברים נגדה בשום צורה. היא אמרה שזה קשה לה בטירוף ושהיא רוצה להיות רק איתי. אמרתי לה שזאת לא משימה והיא לא חייבת לעשות את זה כי אני לא מסרסר בנשלטות שלי בשום צורה והיא צריכה לעשות רק מה שעושה לה טוב. היא אמרה שתשכול את הדברים מבלי להבטיח שבאמת תעשה או לא.
ולגבי העונש, אמרה, יש לי רעיון. אני רוצה שעד התאריך שאגיד אתה לא תענה לאף נשלטת שהיא לא אחת מהנשלטות שלך. או במילים אחרות לא לענות לאף אחת מההודעות שאני מקבל על בסיס יומי מנשלטת שמנסות להצטרף לפרוייקט. חייכתי לעצמי , הבתזונה יודעת מה היא עושה. אבל עונש זה עונש ואני משחק הוגן. מיד אמרתי לה שאני מסכים והוספתי שאני גם מוכן שמעכשיו היא תשלוט בכל תקשורת שיש לי עם האחרת אם היא רוצה בכך והיא תוכל להטיל וטו על כל דבר שלא יראה לה. כמובן שהיא מיד קפצה על המציאה ואמרה שזה בהחלט מה שיהיה.
שראיתי שזה מגרה אותה שאלתי אותה אם הייתה רוצה שנצרף את האחרת לסשן משותף ואיך היא הייתה רוצה שסשן כזה יתנהל.
זאת הייתה תגובה,
"הסשן יתחיל בזה שהיא עומדת בתנוחה הכואבת שהשארת אותי בה (על ארבע עם ידיים קדימה), אבל עם עיניים קשורות. היא תחכה ככה בזמן שאתה תעשה בי מה שתרצה, כשהיא לא יודעת אם אני אוריד לה את הכיסוי עיניים או שהיא תישאר ככה כל הסשן.
אחרי זמן מה, ניגש אליה שנינו, כשהיא עדיין עם הכיסוי. אני אתן לה להרגיש אותי, לרדת לי ואולי אני אשתין עליה בזמן שהיא תלקק לי את החור של התחת. תוך כדי, אתה תעשה לה מה שתרצה. אחר כך, אני אוריד לה את הכיסוי ואגיד לה מה לעשות לך. היא תצטרך לפנק אותך. ללקק לך את הרגליים, את החור של התחת, למצוץ לך. כל מה שאני אגיד לה לעשות. תוך כדי אני אצליף בה, על החוצפה שלה.
בסוף נשתין עליה שנינו, שתרגיש את ההשפלה.
בסוף הסשן, אם היא תתנהג יפה, ולא תעשה לי בלגן, אני אתן לה פרס. אותך. אני אעמוד בצד, מושפלת, בזמן שתהיה איתה ותזיין אותה כמו שאני כל כך רוצה שתעשה לי.."
אוף כמה שזה מגרה אותי שהקנאה הופכת אותה לבתזונה מרשעת....
