הי אדון
קמתי היום בהרגשה קצת מוזרה..
אני בסדר, אבל עדיין מתבאסת על אתמול. אני יודעת שזה מגרה אותך וזה הדבר היחיד שאני שמחה שקרה, שהצלחתי לגרום לך לקנא, ממש.
היום אני באמת צריכה להרגיש אותך, להרגיש את השליטה שלך בי, לחזור למקום שלי שאני כל כך אוהבת, תחתיך. אני צריכה לעשות את המשימות שלך, להרגיש מושפלת, להרגיש את הקנאה, להרגיש את האהבה שלי אליך ואת הסגידה. אני צריכה להרגיש שאתה מכאיב לי, שאתה מעניש אותי על אתמול, שאתה עדיין אוהב אותי ועוטף אותי. אני מרגישה אשמה..
בבוקר הרגשתי את הקנאה, חזק.... ,אני יודעת כמה אתה אוהב אותה. בבוקר ראיתי את הפוסט שלך, עם התמונה שלה, עם השם שלך עליה. אני מקנאה.
אבל מה שבאמת גרם לי להפסיק לנשום, זאת התגובה הזאת:
"דום ארוס(שולט){וושי} - נכון ברוזינו , נגמרו לנו כל הטושים בגללך. אין לך מושג כמה עבדנו על התמונה הזאת ..."
הבנתי שכל הבוקר היית איתה, נשרף לי הלב מקנאה.
ועכשיו אתה מבלה עם עוד מישהי חדשה, נותן לה משימות, בודק אם אתה רוצה לצרף אותה כנשלטת, זה כל כך קשה לי.
אבל אני בסדר עם זה, אני מרגישה שזה מגיע לי להרגיש ככה. זה גורם לי להרגיש כמה אני אוהבת אותך, ושלא משנה מה אני אעשה ומה אתה תעשה, אני תמיד אהיה שלך. זה גורם לי להרגיש את הטוטאליות שלי אליך, את זה שאני מחכה לך, בזמן שאתה עם אחרות ובנתיים משרתת אותך. זה המקום שלי, המקום שבו אני מרגישה הכי בטוח, מתחתיך, כשאתה עוטף אותי.
מטורפת עליך }{
הכלבה שלך