רצית לשתף אתכם היום במימד מנטלי אחר וקצת שונה שאני אוהב לחוות עם כל אותן משוגעות שסרות למרותי.
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי וודאי יודע כמה שאני מחובר לרגש. רגש מניע אותי. אני שולט ממקום הזה. ורק ממנו.
אחד הדברים שהכי מעוררים אצלי רגש אילו השירים. למוסיקה יש חלק מאוד משמעותי בחיי לכן אני נוהג לשלב אותה בארסנל הכלים שלי בעולם השליטה.
כל קשר שלי בנוי למעשה על פלייליסט של שירים. אילו לא סתם שירים. כל שיר נבחר בקפידה ובעל משמעות מיוחדת. בדרך כלל יש חיבור חזק למילים שמביאות משמעויות חדשות.
כמו כן כל שיר בפלייליסט הופך מסתם שיר לשיר שלנו. וכך אני מוצא את עצמי שומע שירים כאילו ואחרים שכל אחד מהם מעיף אותי למקום אחר עם תחושות אחרות והמשמעויות שונות שתמיד מזכירות ומרגשות.
יש לי דרך מיוחדת לגרום לאותו פס קול משותף להיות יותר שונה, מוחשי , ויזואלי ושלנו.
זו אחת המשימות האהובות עלי. אני נותן להן לצלם לי סרטונים שבהם הן שרות לי את אותם שירים בקולן אל מול המצלמה כשהן עירומות. מנטלית.
אולי בהתחלה זאת נשמעת משימה פשוטה אבל זאת ממש לא. נסו לחשוב מתי שרתם לאחרונה. אחר כך מתי שרתם שיר שמרגש אותכם (לפעמים עד דמעות) ואחר כך מתי שרתם שיר למישהו שאתם באמת אוהבים ועוד מול מצלמה. זה ממש לא מה שאתם חושבים. זאת חוויה שלוקחת אותן למקום אחר. זה גורם להכל לצאת החוצה בצורה הכי חזקה ועוצמתית. הייתי קורא לזה חוקן מנטלי.
מהצד שלי זה מרגש לא פחות. זה לא יאומן שלמרות שהן לא זמרות מקצועיות ובלא מעט מהמקרים הן מזייפות (רוב הנשלטות שלי לא שרו מעולם מול אולם מלא 😉 זה עדיין מרגש יותר מהשיר המקורי. כי יוצא שם רגש אחר. אמיתי. נקי. רגש שאני לא מוצא בשום מקום אחר.
אני מוצא את עצמי לפעמים צופה עשרות פעמים באותו שיר ובכל פעם אני רואה ושומע משהו אחר.
אז כן, כל אותן משוגעות שסרות למרותי שרות לכבודי. לכן אפשר לקרוא להן אילו "ששרות למרותי"
