כוסית וויסקי, סיגריה בוערת מונחת בזווית לא נכונה במאפרה זולה, מנורה חלשה, שטיח, חלון פתוח למחצה, גשם בחוץ, חמים בפנים. קומת קרקע, גדר עץ ברזל בחוץ, מדרכה רטובה ורחוב שומם מלבד כמה משוגעים.
ככה אני מדמיין את זה. את מקום הכתיבה האולטימטיבי.
אני לוחץ על פאסט-פורוורד למציאות. תמיד ידעתי שאני אוהב לכתוב, משהו פשוט יוצא לי שם בצורה טבעית ומבלי שאני שולט בזה. לא הקדשתי לזה מספיק זמן ותשומת לב בחיי, וחבל. כי לדעתי יש לי כישרון. אני רואה את כל מי שמממן את ספר הביכורים שלו בהד-סטארט ובאתרים מסוג זה, ומקנא.
אז הפסקה הראשונה היא רק תיאורים של מוזה. אני בכלל לא מעשן, והחדר שתיארתי מתאים יותר לחדר באירופה, הולנד ליתר דיוק, סתיו אפרורי ונעים שעושה טוב על הנשמה.
אני רוצה לכתוב יותר, אני רוצה לכתוב ספר שאנשים יחכו לחזור אליו, שיספרו את הדקות בעבודה ויקחו אותו לידיים שלהם דבר ראשון.
רעש התקתוק הבלתי פוסק של המקלדת, המילים שנכתבות בקצב שיא, התיקונים הקלים של שגיאות כתיב שרק מפריעות לקצב המסחרר של הראש שמבלי לחשוב מורה לאצבעות מה להקליד.
יש הרבה מאוד אנשים בכלוב שפשוט כותבים מצויין, וזה יכול להיות על כל נושא שבעולם, ואני פשוט אוהב להישאב לאיזה פוסט עמוק ובעל משמעות, או אפילו בלי משמעות אבל שכתוב בצורה נכונה ומגרה. ויש כאן הרבה כאלה, זה אחד הצדדים הכי טובים שגיליתי כאן, שיש אנשים מוכשרים כאן בכלוב, ובכמויות.
אני הולך להקדיש לזה זמן, ורציתי לתת לזה ביטוי פורמלי בדמות פוסט, בדמות מילים כתובות. וגם כי התחשק לי לכתוב קצת פתאום.
אף אחד לא יקח ממני את מה שיש לי.
שבוע מצויין ופורה אינעל דינק!